וְאִם־לֹ֨א תַגִּ֣יע יָדוֹ֮ דֵּ֣י שֶׂה֒ וְהֵבִ֨יא אֶת־אֲשָׁמ֜וֹ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֗א שְׁתֵּ֥י תֹרִ֛ים אֽוֹ־שְׁנֵ֥י בְנֵֽי־יוֹנָ֖ה לַֽיהוָ֑ה אֶחָ֥ד לְחַטָּ֖את וְאֶחָ֥ד לְעֹלָֽה׃
ספרא
[א] "ואם לא תגיע ידו די שה" – אין אומרים לו ללוות ולא לעסוק באומנותו. יש לו שה ואין לו צרכיו – מנין שיביא קרבן עני? תלמוד לומר "די שה". "שתי תֹרים או שני בני יונה" – שנים הוא מביא ואינו מביא אחד.
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
(דף ט) היה רבי ירמיה אומר כתיב (ויקרא ה ה) ואם לא תגיע ידו ונאמר (שם) ואם לא תשיג ידו מי שבא לידי עניות ועשירות יצא נשיא וכהן משוח שאינם באים לידי עניות בנשיא מהו אומר (שם ד ז) מכל מצות ה׳ אלהיו מי שאין על גביו אלא ה׳ אלהיו בכהן משיח הוא אומר (שם כא י) והכהן הגדול מאחיו שיהא גדול מאחיו בכח בנוי ובעושר ובחכמה. אחרים אומרים מנין שאם אין לו שאתה חייב לגדלו משאר אחיו ת״ל הגדול מאחיו גדלהו משל אחיו:
עין יעקב
ג: היה רבי ירמיה אומר כתיב (ויקרא ה׳:ז׳) ואם לא תגיע ידו ונאמר (שם) ואם לא תשיג ידו מי שבא לידי עניות ועשירות יצא נשיא וכהן משוח שאינם באים לידי עניות בנשיא מהו אומר (שם ד) מכל מצות ה' אלהיו מי שאין על גביו אלא ה' אלהיו בכהן משיח הוא אומר (שם כא) והכהן הגדול מאחיו שיהא גדול מאחיו בכח בנוי ובעושר ובחכמה אחרים אומרים מנין שאם אין לו שאתה חייב לגדלו משאר אחיו ת"ל הגדול מאחיו גדלוהו משל אחיו.