ויקרא ה:ח מדרש: אוצר מדרשים, ספרא ומדרש שכל טוב

כל צדיקים שבתורה צדקים כתיב חסר יו״ד חוץ מן אחד באלה המשפטים ושחד לא תקח כי השחד יעור פקחים ויסלף דברי צדיקים (שמות כ״ג ח׳) מלא, שאפילו צדיק גמור ונוטל שוחד הוא מסיתו. כל ראשנה שבמקרא חסר חוץ מן ג׳ שהם מלאים: והביא אותם אל הכהן והקריב אשר לחטאת ראשונה (ויקרא ה׳ ח׳) מלא, למה? אלא כדי להדר קרבנו של עני מפני חלישת דעתו; ושלמתי ראשונה משנה עונם וחטאתם על חללם את ארצי (ירמיה ט״ז י״ח) מלא, כשם שברכתי אותם בארץ וקראתי אותם ארץ חפץ (מלאכי ג׳ י״ב) כך אכם בארץ ואקללם בארץ, שכשם שאמרתי תמיד עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה (דברים י״א י״ב) כך אקללם בראשית בשביל כך ושלמתי ראשונה משנה עונם. כי לקחו מבנותיהם להם ולבניהם והתערבו זרע הקדש וגו׳ ויד השרים והסגנים היתה במעל הזה ראשונה (עזרא ט׳ ב') מלא, למה? שאם לא יחטאו וימעלו השרים תחלה אין הקטנים עושים כלום, ולפי שמעלו השרים והגדולים ראשונה לכך הוא שלם (מלא וי״ו).

[ה] "ומלק": מליקה ממול העורף. יכול מכל מקום? הרי אני דן. נאמר כאן מליקה ונאמר להלן (ויקרא ה, ח) מליקה: מה מליקה האמורה להלן – ממול העורף, אף כאן – ממול העורף. אי מה מליקה האמורה להלן – מולק ואינו מבדיל, אף כאן מולק ואינו מבדיל? תלמוד לומר "ומלק את ראשו והקטיר המזבחה ונמצה דמו על קיר". וכי אפשר לומר כן? מאחר שהוא מקטיר הוא מוצה?! אלא מולקו כדרך הקטרתו. מה מצינו בהקטרה – הראש לעצמו והגוף לעצמו, אף מליקה – הראש לעצמו והגוף לעצמו.

[ה] "זאת תורת הבהמה והעוף" – באיזה תורה שוותה בהמה לעוף ועוף לבהמה?! בהמה מטמא במגע ובמשא והעוף אינו מטמא במגע ובמשא! העוף מטמא בגדים אבית הבליעה והבהמה אינה מטמאה בגדים אבית הבליעה! באיזה תורה שוותה בהמה לעוף ועוף לבהמה?! אלא לומר לך מה בהמה בשחיטה אף עוף בשחיטה. אי מה בהמה בשנים אף עוף בשנים וברוב שנים? תלמוד לומר "זאת". ר' אלעזר אומר באיזה תורה שוותה בהמה לעוף ועוף לבהמה? אלא לומר לך העוף הכשירו מן הצואר ובהמה הכשירו מן הצואר. אי מה עוף ממול עורף אף בהמה ממול עורף? תלמוד לומר (ויקרא ה, ח) "ראשו" – ראשו של עוף ממול ערפו ואין ראשה של בהמה ממול ראשה.