וְאֶת־אֲשָׁמ֥וֹ יָבִ֖יא לַיהוָ֑ה אַ֣יִל תָּמִ֧ים מִן־הַצֹּ֛אן בְּעֶרְכְּךָ֥ לְאָשָׁ֖ם אֶל־הַכֹּהֵֽן׃
ספרא
[א] "וכפר עליו הכהן לפני ה' ונסלח לו עַל אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה" – מנין שחייב על כל אחת ואחת? תלמוד לומר 'לאחת' – לחייב על כל אחת ואחת.
ספרא
[ב] כיצד? היו חמשה תובעים אותו, אמרו לו "תן לנו פקדון ותשומת יד וגזל ואבדה שיש לנו בידך!". "שבועה שאין לכם בידי פקדון ותשומת יד וגזל ואבדה; לא לך ולא לך ולא לך!" – מנין שחייב על כל אחת ואחת? תלמוד לומר 'לאחת' – לחייב על כל אחת ואחת.
ספרא
[ג] יכול מפני שהן חמשה; מנין אמר לו "תן לי פקדון ותשומת יד וגזל ואבדה שיש לי בידך!". "שבועה שאין לך בידי פקדון ותשומת יד וגזל ואבדה!" – מנין שחייב על כל אחת ואחת? תלמוד לומר 'לאחת' – לחייב על כל אחת ואחת.