וְהֵרִ֨ים מִמֶּ֜נּוּ בְּקֻמְצ֗וֹ מִסֹּ֤לֶת הַמִּנְחָה֙ וּמִשַּׁמְנָ֔הּ וְאֵת֙ כָּל־הַלְּבֹנָ֔ה אֲשֶׁ֖ר עַל־הַמִּנְחָ֑ה וְהִקְטִ֣יר הַמִּזְבֵּ֗חַ רֵ֧יחַ נִיחֹ֛חַ אַזְכָּרָתָ֖הּ לַיהוָֽה׃
ספרא
[ה] ר' אלעזר אומר יכול יגישנה בדרומה של קרן או במערבה? – אמרת לאו. שני כתובים, אחד מקיים עצמו ומקיים את חברו ואחד מקיים עצמו ומבטל את חברו. תופסים זה שמקיים עצמו ומקיים את חברו ומניחים זה שמקיים עצמו ומבטל חברו. כשאתה אומר "לפני השם" במערב – בטלת "אל פני המזבח" בדרום. וכשאתה אומר "אל לפני המזבח" בדרום – קיימת "לפני השם" במערב. הא באיזה צד מגישה? בדרומה של קרן. "והרים ממנו" – מן המחובר. שלא יביא עשרון אחד בשני כלים. "בְּקֻמְצוֹ" – שלא יעשה מדה לקומץ. "מסֹלת המנחה" – ולא מסולת חברתה. "ומשמנה" – ולא משמן חברתה. שלא יביא שני מנחות בכלי אחד. "מסלת המנחה ומשַמנה ואת כל הלבֹנה" – שתהא שם לבונה בשעת קמיצה. "ואת כל הלבֹנה אשר על המנחה והקטיר" – שילקוט את הלבונה ויעלה לאישים.
ספרא
[ו] "מלא קֻמצו" – יכול מלא קומצו מבורץ? תלמוד לומר (ויקרא ו, ח) "בקמצו". אי "בקמצו" יכול יקמוץ בראשי אצבעותיו? תלמוד לומר "מלא קמצו". הא כיצד? חופה את פס ידו במחבת ובמרחשת, מוחק בגודלו ובאצבעו מלמעלה ומלמטה.
ספרא
[ח] והלא מנחת כהנים ומנחת כהן משיח באות בגלל עצמן! יכול יטענו הגשה? תלמוד לומר "והגישה". מה ראית לרבות את כל המנחות ולהוציא מנחת כהנים ומנחת כהן משיח? אחר שריבה הכתוב, מיעט! מה אלו מיוחדות שיש מהם לאשים ובאות בגלל עצמם ויש מהן לכהנים – יצאו שתי לחם ולחם הפנים שאין מהם לאשים; יצתה מנחת נסכים שאינה באה בגלל עצמה; יצאו מנחת כהנים ומנחת כהן משיח שאין מהם לכהנים. "והרים" – יכול בכלי? תלמוד לומר להלן (ויקרא ו, ח) "בקמצו"; מה 'הרמה' אמורה להלן בקומצו, אף כאן – בקומצו.