לֹ֤א תֵאָפֶה֙ חָמֵ֔ץ חֶלְקָ֛ם נָתַ֥תִּי אֹתָ֖הּ מֵאִשָּׁ֑י קֹ֤דֶשׁ קָֽדָשִׁים֙ הִ֔וא כַּחַטָּ֖את וְכָאָשָֽׁם׃
מדרש תנאים
ר' נתן אומ' אשי ה' אלו מתנות כהונה שנ' (ויקרא ו י) חלקם נתתי אותה מאשי:
ספרא
[א] "לא תאפה חמץ" מה תלמוד לומר? לפי שנאמר "לא תעשה חמץ" (ויקרא ב, יא) יכול לאו אחד על כולם? תלמוד לומר "לא תאפה חמץ" – אפיה בכלל היתה, ולמה יצאת? להקיש אליה. מה אפיה מיוחדת מעשה יחידי וחייבים עליה בפני עצמה, אף אני מרבה את לישתה ואת עריכתה ואת כל מעשה ומעשה שיש בה שחייב על כל אחד ואחד לאו בפני עצמו.
ספרא
[ב] "חלקם נתתי..מֵאִשָּׁי" – אינן רשאים ליטול אלא מותר מן האישים. אין לי אלא בו בלבד; מנין לרבות את כל הקדשים? תלמוד לומר 'כי קדש קדשים'. יכול אף הפסולה במחלוקת? תלמוד לומר "מֵאִשָּׁי" – הכשרה ולא הפסולה. יכול אם חלקוה תהיה פסולה? תלמוד לומר "הִוא" – הרי הוא בקדושתה.