ויקרא ו:יט מדרש: ספרא

[א] "זאת תורת החטאת" "זאת" – אינה נוהגת בבמה. "תורת החטאת" – תורה אחת לכל חטאות שיהיה דמם טעון כיבוס. וכי מאין יצא?! מכלל שנאמר (ויקרא ו, יט-כ) "הכהן המחטא אֹתה יאכלנה..ואשר יזה מדמה..תכבס", יכול אין לי אלא חטאת החצונית שיהיה דמם טעון כבוס; חטאת פנימית מנין? ודין הוא! ומה אם קדשי קדשים – ששוו לחטאת החיצונית למריקה ולשטיפה – לא שוו לכיבוס, חטאת הפנימית – שלא שוו למריקה ולשטיפה – אינו דין שלא ישוו להם לכיבוס?! תלמוד לומר "תורת החטאת" – תורה אחת לכל חטאת שיהא דמם טעון כיבוס.

[א] רבי אלעזר ב"ר שמעון אומר: בא טבול יום ואמר לכהן "תן לי מן המנחה שאוכל". אמר לו: "ומה אם במקום שיפה כחך בחטאתך – דחיתיך מחטאת ישראל, מקום שהורע כחך במנחתך – אינו דין שאדיחך ממנחת ישראל היום?!" אמר לו: "ומה לדחותי מחטאת ישראל – שהרי יפה כחך בחטאתך, תדחני ממנחת ישראל – שהרי הורע כחך במנחתך!" אמר לו: (ויקרא ז, ט) "לכהן המקריב אותה לו תהיה" – "בוא הקרב ואכול!"

[א] "זאת תורת החטאת" "זאת" – אינה נוהגת בבמה. "תורת החטאת" – תורה אחת לכל חטאות שיהיה דמם טעון כיבוס. וכי מאין יצא?! מכלל שנאמר (ויקרא ו, יט-כ) "הכהן המחטא אֹתה יאכלנה..ואשר יזה מדמה..תכבס", יכול אין לי אלא חטאת החצונית שיהיה דמם טעון כבוס; חטאת פנימית מנין? ודין הוא! ומה אם קדשי קדשים – ששוו לחטאת החיצונית למריקה ולשטיפה – לא שוו לכיבוס, חטאת הפנימית – שלא שוו למריקה ולשטיפה – אינו דין שלא ישוו להם לכיבוס?! תלמוד לומר "תורת החטאת" – תורה אחת לכל חטאת שיהא דמם טעון כיבוס.