וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
ספרא
[א] "וידבר ה' אל משה קח את אהרן ואת בניו אִתו" – מה תלמוד לומר? לפי שהוא אומר (שמות לב, לה) "וַיִּגֹּף ה' את העם על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן" – היה במשמע שנתרחק אהרן. כשהוא אומר "קח את אהרן ואת בניו אתו" – היה במשמע שנתקרב אהרן. מנין שידע משה שנתרחק אהרן? שנאמר (דברים ט, כ) "ובאהרן התאנף ה' מאד להשמידו ואתפלל גם בעד אהרן בעת ההִוא" – ולא נאמר "וישמע ה' אלי גם בפעם ההוא". כשהוא אומר "קח את אהרן ואת בניו אתו" – ידע משה שנתקרב אהרן. מנין שהיה בלבו של אהרן שנתרחק? נאמר בסוף הענין (ויקרא ט, ז) "קְרַב אל המזבח" – והלא כבר הסדיר משה לפניו כל העבודות?! – אלא שלא יהיה לבו לדבר אחר. כשהוא אומר "קח את אהרן ואת בניו אתו" – ידע אהרן שנתקרב.
ספרא
[ב] דבר אחר: "קח את אהרן ואת בניו אתו" מה תלמוד לומר? והלא בכמה מקומות נאמר בו במשה 'לקיחה' בבני אדם, שנאמר: (במדבר ג, מא) "ולקחת את הלוים לי אני השם" (שם יא, טז) "ולקחת אֹתָם אל אהל מועד (שם א, יז) "ויקח משה…את האנשים האלה אשר נקבו בשמות" (שם כז, יח) "קח לך את יהושע בן נון" וכי מפשיל היה משה בני אדם לאחריו?! אלא אמר לו הקב"ה "קחם בדברים שלא יהיה לבם לדבר אחר".
ספרא
[ג] "ואת הבגדים" – אלו הבגדים שהפקדתיך (ס"א שפקדתיך) עליהם שנאמר (שמות כח, ד) "ואלה הבגדים אשר יעשו חֹשן ואפוד…" "ואת שמן המשחה" – זה שמן המשחה שהפקדתיך (בס"א כנ"ל) עליו שנאמר (שמות ל, כה) "ועשית אֹתו שמן משחת קדש…" "ואת פר החטאת" – כמה שנאמר (שמות כט, י-יא) "והקרבת..את הפר לפני השם "ואת שני האילים" – כמה שאמר (שמות כט, טו-יט) "ואת האיל האחד תקח..ולקחת את האיל השני". "ואת סל המצות" – שלא כסדר האמורים להלן (שמות, כט) אמורים כאן.