וַיַּקְרֵ֕ב אֵ֖ת אֵ֣יל הָעֹלָ֑ה וַֽיִּסְמְכ֞וּ אַהֲרֹ֧ן וּבָנָ֛יו אֶת־יְדֵיהֶ֖ם עַל־רֹ֥אשׁ הָאָֽיִל׃
ספרא
[יז] "ויקרב את איל העולה ויסמכו" – מכאן למדנו סמיכה לעולה. "וישחט ויזרק משה את הדם" – מכאן למדנו זריקה לעולה. "ואת האיל נתח לנתחיו" – כל המפורש בעולת יחיד מפורש כאן חוץ מהפשט; ויש אומרים אין נתוח בלא הפשט.
ספרא
[יח] "ויקטר משה את הראש ואת הנתחים ואת הפדר" – כמו שנאמר להלן (ויקרא א, יב) "ונתח אתו לנתחיו ואת ראשו ואת פדרו וערך" – מכאן למדו. "ואת הקרב ואת הכרעים רחץ במים" – כמה שנאמר להלן (ויקרא א, ט) "וקרבו וכרעיו ירחץ במים" – [מכאן למדו]. "ויקטר משה את כל האיל" – כמה שנאמר להלן (ויקרא א, יג) "והקריב… את הכל והקטיר המזבחה" – [מכאן למדו]."עולה הוא לריח נחוח אשה לה'" – כמה שנאמר להלן (ויקרא א, יז) "אשה ריח נחוח להשם" – מכאן שכולם ניתנים לאישים.