וְאֶת־הַקֶּ֥רֶב וְאֶת־הַכְּרָעַ֖יִם רָחַ֣ץ בַּמָּ֑יִם וַיַּקְטֵר֩ מֹשֶׁ֨ה אֶת־כָּל־הָאַ֜יִל הַמִּזְבֵּ֗חָה עֹלָ֨ה ה֤וּא לְרֵֽיחַ־נִיחֹ֙חַ֙ אִשֶּׁ֥ה הוּא֙ לַיהוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃
ספרא
[יח] "ויקטר משה את הראש ואת הנתחים ואת הפדר" – כמו שנאמר להלן (ויקרא א, יב) "ונתח אתו לנתחיו ואת ראשו ואת פדרו וערך" – מכאן למדו. "ואת הקרב ואת הכרעים רחץ במים" – כמה שנאמר להלן (ויקרא א, ט) "וקרבו וכרעיו ירחץ במים" – [מכאן למדו]. "ויקטר משה את כל האיל" – כמה שנאמר להלן (ויקרא א, יג) "והקריב… את הכל והקטיר המזבחה" – [מכאן למדו]."עולה הוא לריח נחוח אשה לה'" – כמה שנאמר להלן (ויקרא א, יז) "אשה ריח נחוח להשם" – מכאן שכולם ניתנים לאישים.
תנחומא בובר
משה התחיל בכהונה ובדוכן ובקרבנות ובתורה, [בכהונה ששמש בכהונה גדולה בשבעת ימי המלואים], בדוכן שהעמיד אלעזר על הדוכן, שנאמר ונשיא נשיאי הלוי אלעזר וגו' (במדבר ג לב), ובקרבנות מנין, ויקטר משה את [כל] האיל המזבחה (ויקרא ח כא), ובתורה מנין, שנאמר עלה אלה ההרה [והיה שם ואתנה לך את לחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם] (שמות כד יב).