וַיַּקְרֵב֙ אֶת־הָאַ֣יִל הַשֵּׁנִ֔י אֵ֖יל הַמִּלֻּאִ֑ים וַֽיִּסְמְכ֞וּ אַהֲרֹ֧ן וּבָנָ֛יו אֶת־יְדֵיהֶ֖ם עַל־רֹ֥אשׁ הָאָֽיִל׃
ספרא
[יט] "ויקרב את האיל השני" – והלא כבר זווג הכתוב שני אלים זה כנגד זה? אם כן למה נאמר "ויקרב את האיל השני"? שאם הביא פר ואחד מן האלים – לא יצא ידי קידושם; שני אלים ולא הביא פר – לא יצא ידי קידושם; שני אלים ופר ולא הביא סל המצות – לא יצא ידי קידושם.
ספרא
[כ] "איל המלואים" – שמשלים את הכל; מלמד שהמלואים שלמים לאהרן ולבניו. "ויסמכו..את ידיהם על ראש האיל" – סמכו ידיהם עליו בשמחה ועשו יום טוב. משל למי שפרע חובו ועשה יום טוב. אף כך אהרן ובניו כיון שהשלימו עבודת היום וקידושיו, עבודת כלים וקידושיו – הביאו איל וסמכו ידיהם עליו בשמחה ועשו יום טוב.