ויקרא טו:ה מדרש: עין יעקב וספרא

ג תָּנִי רַבִּי חִיָּא: יָם שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה, הָיָה מַחֲזִיק מֵאָה וַחֲמִשִּׁים מִקְוֵה־טָהֳרָה. מִכְּדִי, מִקְוֶה כַּמָּה הֲוֵי? [אַרְבָּעִים סְאָה], כִּדְתַנְיָא: (ויקרא ט״ו:ה׳) "וְרָחַץ (את בשרו) בַּמַּיִם"; בְּמֵי מִקְוֶה. "כָּל בְּשָׂרוֹ"; מַיִם שֶׁכָּל גּוּפוֹ עוֹלֶה בָּהֶן, וְכַמָּה הֵן? אַמָּה עַל אַמָּה בְּרוּם שָׁלֹשׁ אַמּוֹת. וְשִׁעֲרוּ חֲכָמִים מֵי מִקְוֶה, אַרְבָּעִים סְאָה. תָּנִי רָמִי בַּר יְחֶזְקֵאל: יָם שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה, שָׁלֹשׁ אַמּוֹת תַּחְתּוֹנוֹת מְרֻבָּעוֹת, וּשְׁתֵּי אַמּוֹת עֶלְיוֹנוֹת עֲגוּלוֹת. נְהִי דְּאִיפְּכָא לָא מָצִית אָמַרְתְּ, דִּ"שְׂפָתוֹ עָגוֹל" כְּתִיב, אֵימָא חֲדָא! לָא סַלְקָא דַּעְתָּךְ, דִּכְתִיב: (מלכים־א ז) "אַלְפַּיִם בַּת יָכִיל". 'בַּת', כַּמָּה הַוְיָא? שָׁלֹשׁ סְאִין, דִּכְתִיב: (יחזקאל מ״ה:י״ד) "מַעְשַׂר הַבַּת מִן הַכֹּר", דַּהֲוָה לֵיהּ שִׁיתָּא אַלְפֵי גְּרִיוֵי. וְהָכְּתִיב: (ד"ה־ב ד) "[מַחֲזִיק בָּתִּים] שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים (בת) יָכִיל"! הַהוּא לְגוּדְשָׁא. אָמַר אַבַּיֵי: שְׁמָע מִינָהּ: הַאי גּוּדְשָׁא, תִּלְתָּא הֲוָה וְכוּ'.

[א] "ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו" – אדם-נוגע-במשכב מטמא בגדים, ואין המשכב-הנוגע-במשכב מטמא בגדים. הלא דין הוא! ומה אם במקום שלא נטמא אדם-מתחת-הזב לטמא אדם ולטמא בגדים, נטמא משכב-מתחת-הזב לטמא אדם ולטמא בגדים, מקום שנטמא אדם-במגע-משכב לטמא אדם ולטמא בגדים אינו דין שיטמא משכב-במגע-משכב לטמא אדם ולטמא בגדים?! ת"ל "ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו" – אדם-הנוגע-במשכבו מטמא בגדים, ואין המשכב-הנוגע-במשכב מטמא בגדים.

[ב] קל וחמר שיטמא אדם-מתחת-הזב לטמא אדם ולטמא בגדים! ומה אם במקום שלא נטמא משכב-במגע-משכב לטמא בגדים, מיטמא אדם-במגע-משכב לטמא בגדים, מקום שנטמא משכב-מתחת-זב לטמא אדם ולטמא בגדים אינו דין שיטמא אדם-מתחת-הזב לטמא אדם ולטמא בגדים?! ת"ל "כל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא" – משכב מטמא מתחת הזב לטמא אדם ולטמא בגדים, ואין אדם-מתחת-הזב לטמא אדם ולטמא בגדים.