ויקרא טו:ח מדרש: פרקי דרבי אליעזר

רַבִּי לְוִיטָס אִישׁ יַבְנֶה אוֹמֵר: אִם אֵין מְצֹרַעַת מְרַקֶּקֶת בְּפָנָיו, אֵינוֹ מִתְרַפֵּא. וְאִם אֵין אָבִיו מְרַקֵּק בְּפָנָיו, אֵינוֹ מִתְרַפֵּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ״. מִכָּאן אָמְרוּ: זָב שִׁבְעָה, זָבָה שִׁבְעָה, נִדָּה שִׁבְעָה, טְמֵא מֵת שִׁבְעָה, אָבֵל שִׁבְעָה, מִשְׁתֶּה שִׁבְעָה, מְצֹרָע שִׁבְעָה, מְצֹרַעַת שִׁבְעָה. זָב שִׁבְעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכִי יִטְהַר הַזָּב מִזּוֹבוֹ״. זָבָה שִׁבְעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״[וְאִם] טָהֲרָה מִזּוֹבָהּ״. נִדָּה שִׁבְעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שִׁבְעַת יָמִים תִּהְיֶה בְנִדָּתָהּ״. ״כְּנִדָּתָהּ״ אֵין כְּתִיב כָּאן, וְאֵין אַתָּה קוֹרֵא אֶלָּא ״בְּנִדָּתָהּ״. דָּבָר אַחֵר, רַבִּי זֵירָא אוֹמֵר: בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הֶחְמִירוּ עַל עַצְמָן שֶׁאֲפִלּוּ רוֹאוֹת טִפַּת דָּם כְּחַרְדָּל יוֹשְׁבוֹת עָלֶיהָ שִׁבְעָה נְקִיִּים. טְמֵא מֵת שִׁבְעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה״ וְכוּ'. אָבֵל שִׁבְעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים״.