ויקרא טו:טז מדרש: עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), אוצר מדרשים, ספרא ומדרש לקח טוב

(דף יד) תני רבי חייא ים שעשה שלמה היה מחזיק ק״ן מקוה טהרה. מכדי מקוה הוי ארבעים סאה כדתניא (ויקרא טו טז) ורחץ (שם ע״ב) במים, במי מקוה. כל בשרו, מים שכל גופו עולה בהן וכמה הן. אמה על אמה ברום ג׳ אמות. ושיערו חכמים מי מקוה מ׳ סאה. (דף יז) ת״ר מחנה היוצאת למלחמת הרשות מותרים בגזל עצים יבשים. ר״י בן תימא אומר אף חונים בכ״מ ובמקום שנהרגין שם נקברים:

י"ח) מדבר שנאמר במקצתו ונוהג בכל, אם כן למה נאמר במקצת? מפני שדבר הכתוב בהוה, כיצד? ובשר בשדה טרפה לא תאכלו (שמות כ״ב:ל׳), אין לי אלא בשדה בעיר מנין, ת״ל וטרפה לא יאכל (ויקרא כ״ב:ח׳), א״כ למה נאמר בשדה? דברה תורה בהווה, שדרך הבהמות להטרף בשדה יותר מבעיר. כיוצא בו כי יהיה בך איש אשר לא טהור מקרה לילה (דברים כ״ג:י״א) אין לי אלא בלילה ביום מנין, ת״ל ואיש אשר תצא ממנו ש"ז (ויקרא ט״ו:ט״ז) א״כ למה נאמר בלילה, לפי שדרך קרי לבא בלילה יותר מביום. כיוצא בו אל תגזל דל כי דל הוא (משלי כ״ב:כ״ב) אין לי אלא עני, עשיר מנין ת״ל כן ארחות כל בוצע בצע, א״כ למה נאמר עני שדרך העני להגזל יותר מן העשיר.

[א] איש – פרט לקטן. או יכול שאני מוציא את בן תשע שנים ויום אחד? ת"ל "ואיש".