ויקרא טו:יח מדרש: ספרא

[ז] אשה – פרט לקטנה. או יכול שאני מוציא בת ג' שנים ויום א'? ת"ל "ואשה".

[ח] "אשר ישכב איש" – פרט לקטן. "אותה" – פרט לכלה, דברי ר' יהודה. אמרו לו לר' יהודה, "וכי מה ראיה לכלה?!", אלא "אותה" – פרט לדבר אחר, "שכבת זרע" – פרט למערה.

[ט] "ורחצו במים וטמאו עד הערב" – הקיש רחיצתה לרחיצתו. מה רחיצתה בנקיות אף רחיצתו בנקיות. מה רחיצתו בארבעים סאה אף רחיצתה בארבעים סאה. מה רחיצתו פרט לבית הסתרים אף רחיצתה פרט לבית הסתרים.