ויקרא טז:ז מדרש: ספרא ומדרש תנחומא

[א] "ולקח את שני השעירים" – מלמד שהם מעכבים זה את זה. "לפני ה' פתח אהל מועד" – מעמידם בשער נקנור אחוריהם למזרח ופניהם למערב.

בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁלַח יִצְחָק אֶת עֵשָׂו לָצוּד צַיִד שֶׁיַּאֲכִילֶנּוּ, נֶאֱמַר הַדָּבָר לְרִבְקָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְרִבְקָה שֹׁמַעַת בְּדַבֵּר יִצְחָק אֶל עֵשָׂו וְרִבְקָה אָמְרָה אֶל יַעֲקֹב בְּנָהּ לֵאמֹר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי וְגוֹ', לֶךְ נָא אֶל הַצֹּאן וְגוֹ'. רַבִּי בְּרַכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֶלְבּוֹ אוֹמֵר, אָמְרָה לוֹ: טוֹבִים לְךָ טוֹבִים לְבָנֶיךָ שֶׁהֵן מִתְכַּפְּרִין עֲלֵיהֶן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. הִכְנִיס לְאָבִיו יַיִן וּבָשָׂר, הֶאֱכִילָהוּ וְהִשְׁקָהוּ, הִתְחִיל מְבָרְכוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וְגוֹ', יַעַבְדוּךָ עַמִּים וְגוֹ'. וַיְהִי אַךְ יָצֹא יָצָא יַעֲקֹב מֵאֵת פְּנֵי יִצְחָק אָבִיו וְעֵשָׂו אָחִיו בָּא מִצֵּידוֹ, הִתְחִיל אוֹמֵר, יָקֻם אָבִי וְיֹאכַל. אָמַר לוֹ: מִי אַתָּה? אָמַר, אֲנִי בִּנְךָ בְּכֹרְךָ עֵשָׂו. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה.