וְיָצָ֗א אֶל־הַמִּזְבֵּ֛חַ אֲשֶׁ֥ר לִפְנֵֽי־יְהוָ֖ה וְכִפֶּ֣ר עָלָ֑יו וְלָקַ֞ח מִדַּ֤ם הַפָּר֙ וּמִדַּ֣ם הַשָּׂעִ֔יר וְנָתַ֛ן עַל־קַרְנ֥וֹת הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃
ספרא
[ז] "ויצא אל המזבח אשר לפני ה'" מה תלמוד לומר? אמר ר' נחמיה, לפי שמצינו בפרו הבא על כל המצות שהוא עומד חוץ למזבח ומזה על הפרוכת בשעה שהוא מזה, יכול אף זה כן? תלמוד לומר "ויצא אל המזבח". והיכן היה? לפנים מן המזבח.
ספרא
[ח] או אינו מדבר אלא במזבח החיצון? ת"ל "אשר לפני ה'" – הא אינו מדבר אלא במזבח הפנימי.
ספרא
[ט] "וכפר עליו" – כפרה שהוא בגופו. "ולקח מדם הפר ומדם השעיר" – בזמן שהן מעורבים. יכול מִזה בפני עצמו ומִזה בפני עצמו? תלמוד לומר (שמות ל, י) "מדם חטאת הכפורים אחת" – הא מה אני מקיים "מדם הפר ומדם השעיר"? בזמן שהן מעורבים.