ויקרא טז:לג מדרש: ספרא ושמות רבה

[א] "ושחט את שעיר החטאת אשר לעם" – שלא יהיו אחיו הכהנים מתכפרים בו. ובמה הם מתכפרים? בפרו של אחיהם. יכול לא יתכפרו בפרו של אחיהם, שהרי הוא אומר "אשר לו"? מעתה אין להם כפרה! וכשהוא אומר "על הכהנים ועל כל עם הקהל יכפר" הוי אומר יש להם כפרה. ובמה הם מתכפרים? מוטב שיתכפרו בפרו של אחיהם שכן מצינו שחלק מכללו – שהרי הוא וביתו מתכפרים בו, ואל יתכפרו בשל ציבור שלא מצינו שחלק מכלל ציבור. ואם נפשך לומר – "והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו וכפר בעדו ובעד ביתו" – ביתו של אהרן הם.

[ח] "וכפר את מקדש הקדש" – זה לפני ולפנים. "אהל מועד" – זה ההיכל. "המזבח" – זה מזבח. "יכפר" – אף לעזרות. "הכהנים" – אלו הכהנים. "עם הקהל" – אלו ישראל. "יכפר" – אף ללוים. השוו כולם בכפרה אחת, מלמד שהם מתכפרים בשעיר המשתלח דברי ר' יהודה. ר' שמעון אומר, כשם שדם השעיר הנעשה בפנים מכפר על ישראל כך דם הפר מכפר על הכהנים. כשם שוידוייו של שעיר המשתלח מכפר על ישראל כך וידוייו של פר מכפר על הכהנים.

בארץ מצרים - למה אינו אומר במצרים? אמר רבי חנינא: אמר הקדוש ברוך הוא: כתיב בתורה (דברים כד, יא): בחוץ תעמוד, אף אני אעשה כך, בארץ מצרים ולא במצרים. וכן אמר משה (שמות ט, כט): כצאתי את העיר. אמר רבי שמעון: גדולה חיבתן של ישראל, שנגלה הקדוש ברוך הוא במקום עבודת כוכבים, ובמקום טנופת ובמקום טומאה, בשביל לגאלן. משל לכהן, שנפלה תרומתו לבית הקברות, אומר: מה אעשה? לטמא את עצמי אי אפשר, ולהניח תרומתי אי אפשר, מוטב לי לטמא את עצמי פעם אחת, וחוזר ומטהר ולא אאבד את תרומתי. כך אבותינו היו תרומתו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר (ירמיה ב, ג): קדש ישראל לה' וגו', היו בין הקברות, שנאמר (שמות יב, ל): כי אין בית אשר אין שם מת. ואומר (במדבר לג, ד): ומצרים מקברים. אמר הקדוש ברוך הוא: היאך אני גואלן? להניחן אי אפשר, מוטב לירד ולהצילן, שנאמר (שמות ג, ח): וארד להצילו מיד מצרים, כשהוציא, קרא לאהרן וטהר אותו, שנאמר (ויקרא טז, לג): וכפר את מקדש הקדש (שם שם, טז): וכפר על הקדש: