ויקרא ט:כג מדרש: מדרש תנחומא, תנחומא בובר, קוהלת רבה וספרא

וְזֹאת הַבְּרָכָה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חַיִל וְגוֹ' (משלי לא, כט). זוֹ בִּרְכָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁהֲרֵי הָאָבוֹת רִאשׁוֹנִים בֵּרְכוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד אֶת דּוֹרוֹ, וְלֹא הָיְתָה בָּהֶן כְּבִרְכָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. שֶׁהֲרֵי נֹחַ בֵּרֵךְ אֶת בָּנָיו וְהָיָה בָּהּ מַחֲלֹקֶת, שֶׁבֵּרֵךְ אֶחָד וְקִלֵּל אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ (בראשית ט, כז). יִצְחָק בֵּרֵךְ אֶת יַעֲקֹב וְהָיְתָה בְּבִרְכָתוֹ קְטָטָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם (שם כח, ד). וְאָמַר לְעֵשָׂו, בָּא אָחִיךָ בְּמִרְמָה (שם כז, לו), דִּכְתִיב: וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו (שם פסוק מא). יַעֲקֹב בֵּרֵךְ אֶת הַשְּׁבָטִים וְהָיְתָה בָּהֶם קְטָטָה, שֶׁהוֹכִיחַ רְאוּבֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: פַּחַז כַּמַּיִם (שם מט, ד). וְכֵן שִׁמְעוֹן וְלֵוִי. וּמִנַּיִן לָמְדוּ הָאָבוֹת לְבָרֵךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְדוֹרוֹ. מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא אָדָם הָרִאשׁוֹן, בֵּרְכוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: זָכָר וּנְקֵבָה וְגוֹ' וַיְבָרֵךְ אוֹתָם (בראשית א, כז-כח). וְהָיָה מִתְנַהֵג בַּבְּרָכָה עַד שֶׁבָּא דּוֹר הַמַּבּוּל וּבִטְּלוּהָ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר ה' אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי וְגוֹ' (שם ו, ז). כֵּיוָן שֶׁיָּצָא נֹחַ מִן הַתֵּבָה, רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁבָּטְלָה מֵהֶם מִדַּת בְּרָכָה, חָזַר וּבֵרֵךְ אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְבָרֵךְ אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְגוֹ' (שם ט, א). וְהָיָה הָעוֹלָם מִתְנַהֵג בְּאוֹתָהּ בְּרָכָה עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם וְהוֹסִיף בְּרָכָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל (שם יב, ב). כֵּיוָן שֶׁבָּא אַבְרָהָם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵינוֹ דֶּרֶךְ כָּבוֹד שֶׁאֶהְיֶה אֲנִי זָקוּק לְבָרֵךְ אֶת בְּרִיּוֹתַי, אֶלָּא הֲרֵינִי מוֹסֵר אֶת הַבְּרָכוֹת לְאַבְרָהָם וּלְזַרְעוֹ. וְכָל מִי שֶׁקּוֹבְעִין בּוֹ בְּרָכָה, אֲנִי חוֹתֵם עַל יְדֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וֶהְיֵה בְּרָכָה, וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ וְגוֹ' (שם פסוק ב-ג). וּמַהוּ וַאֲבָרְכָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲרֵינִי מוֹסֵר אֶת הַבְּרָכוֹת לְכָל מִי שֶׁאַתָּה מְבָרֵךְ, וַאֲנִי חוֹתֵם עַל יָדֶיךָ. וְכִי מֵאַחַר שֶׁנֶּאֶמְרוּ הַבְּרָכוֹת לְאַבְרָהָם, לָמָּה לֹא בֵּרֵךְ אֶת יִצְחָק. לְפִי שֶׁרָאָה אַבְרָהָם, שֶׁעֵשָׂו יֵצֵא מִמֶּנּוּ. אָמַר, אִם אֲנִי מְבָרֵךְ אֶת יִצְחָק, הֲרֵי עֵשָׂו מִתְבָּרֵךְ, וְנִמְצָא יַעֲקֹב חָסֵר. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לְבַעַל הַבַּיִת שֶׁהָיָה לוֹ כֶּרֶם, נְתָנוֹ לְאָרִיס, וְהָיָה בְּאוֹתוֹ הַכֶּרֶם אִילָן שֶׁל חַיִּים מוּדְלֶה עַל גַּב אִילָן שֶׁל סַם הַמָּוֶת, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת. אָמַר, אִם אֶעֱדֹר אוֹתוֹ כֶּרֶם, הֲרֵי אִילָן שֶׁל סַם הַמָּוֶת מִתְגַּדֵּל. וְאִם אֵינִי עוֹדֵר אוֹתוֹ כֶּרֶם, הֲרֵי אִילָן שֶׁל חַיִּים מֵת. אֶלָּא מָה אֶעֱשֶׂה. אֲגַלְגֵּל בַּכֶּרֶם הַזֶּה עַד שֶׁיָּבֹא בַּעַל הַכֶּרֶם וְיַעֲשֶׂה בְּכַרְמוֹ מַה שֶּׁיִּרְצֶה. וְאַף כָּךְ אָמַר אַבְרָהָם, אִם אֲבָרֵךְ אֶת יִצְחָק, נִמְצָא עֵשָׂו מִתְבָּרֵךְ, וְיַעֲקֹב מַפְסִיד. אֶלָּא הֲרֵינִי מַנִּיחוֹ עַד שֶׁיָּבֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ. בָּא יַעֲקֹב וְקִבֵּל חֲמִשָּׁה בְּרָכוֹת, שְׁנַיִם מֵאָבִיו, וְאֶחָד שֶׁל אַבְרָהָם, וְאֶחָד שֶׁל מַלְאָךְ, וְאַחַת שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. מֵאָבִיו, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֶּחֱרַד יִצְחָק (שם כז, לג). לָמָּה וַיֶּחֱרַד. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת, שֶׁרָאָה גֵּיהִנָּם פָּתוּחַ לְפָנָיו. בִּקֵּשׁ לוֹמַר, אָרוּר יִהְיֶה. חָזַר וְהוֹסִיף בְּרָכָה, וְאָמַר, גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה (בראשית כז, לב), הֲרֵי אַחַת. שְׁנִיָּה, וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֵךְ אוֹתוֹ (שם כח, א). בִּרְכָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב וְגוֹ' (שם לה, ט). בִּרְכַּת אַבְרָהָם, וְיִּתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם (שם כז, כח). וְשֶׁל מַלְאָךְ, וַיְבָרֵךְ אוֹתוֹ שָׁם (שם לב, ל). בָּא יַעֲקֹב לְבָרֵךְ אֶת הַשְּׁבָטִים, בֵּרְכָן חָמֵשׁ בְּרָכוֹת שֶׁהָיוּ בְּיָדוֹ, וְהוֹסִיף לָהֶם בְּרָכָה אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ' (שם מט, כח). בָּא מֹשֶׁה לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל וְהוֹסִיף לָהֶם בְּרָכָה שְׁבִיעִית, וְזֹאת הַבְּרָכָה, תּוֹסֶפֶת עַל הַבְּרָכוֹת שֶׁבֵּרֵךְ בִּלְעָם אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיָה רָאוּי לְבָרְכָן שֶׁבַע בְּרָכוֹת כְּנֶגֶד שִׁבְעָה מִזְבְּחוֹת וְלֹא בֵּרְכָן אֶלָּא שָׁלֹש, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִנֵּה בֵּרַכְתָּ בָּרֵךְ זֶה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים (במדבר כד, י). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רָשָׁע, אַתָּה עֵינֶיךָ צָרָה לְבָרְכָן, אַף אֲנִי מַסְפִּיק עַל יָדְךָ שֶׁתַּשְׁלִים בִּרְכָתְךָ עִם יִשְׂרָאֵל. יָבֹא מֹשֶׁה שֶׁעֵינָיו יָפוֹת לְבָרְכָן, הוּא יְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל. וְעָלָיו אָמַר שְׁלֹמֹה, טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ (משלי כב, ט). אֶל תְּהִי קוֹרֵא יְבֹרָךְ, אֶלָּא יְבָרֵךְ. טוֹב עַיִן, זֶה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁעֵינָיו יָפוֹת לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁבֵּרְכָן אַרְבַּע בְּרָכוֹת. הָרִאשׁוֹנָה, וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וְהֵנָּה עָשׂוּ אוֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' כֵּן עָשׂוּ וַיְבָרֵךְ אוֹתָם מֹשֶׁה (שמות לט, מג). וְהַשְּׁנִיָּה, וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּצְאוּ וַיְבָרְכוּ אֶת הָעָם (ויקרא ט, כ). הַשְּׁלִישִׁית, ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם יוֹסֵף וְגוֹ' (דברים א, יא). הָרְבִיעִית, וְזֹאת הַבְּרָכָה. לְכָךְ נֶאֱמַר: רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חַיִל וְגוֹ' (משלי לא, כט). וְזֹאת הַבְּרָכָה, לְמֹשֶׁה נָאֶה לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶם בְּכָל שָׁעָה וְשָׁעָה. לְכָךְ נֶאֱמַר: וְזֹאת הַבְּרָכָה. אִישׁ הָאֱלֹהִים, אִם אָמַר אִישׁ, לָמָּה נֶאֱמַר אֱלֹהִים. וְאִם אָמַר אֱלֹהִים, לָמָּה אָמַר אִישׁ. אֶלָּא כְּשֶׁהֻשְׁלַךְ לַיְּאוֹר שֶׁל מִצְרִים, אִישׁ. וּבְשָׁעָה שֶׁהֲפָכוֹ לְדָם, אֱלֹהִים. דָּבָר אַחֵר, כְּשֶׁבָּרַח מִלִּפְנֵי פַּרְעֹה, אִישׁ. וּבְשָׁעָה שֶׁשִּׁקְּעָן, אֱלֹהִים. דָּבָר אַחֵר, בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה לָרָקִיעַ, אִישׁ, לִפְנֵי הַמַּלְאָכִים שֶׁהָיוּ כֻּלָּם אֵשׁ, הָיָה אִישׁ. וּבְשָׁעָה שֶׁיָּרַד, אֱלֹהִים. דָּבָר אַחֵר, קֹדֶם שֶׁעָלָה לָרָקִיעַ, אִישׁ, שֶׁהָיָה אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה. וְכָל זְמַן שֶׁהָיָה שָׁם, אֱלֹהִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּרְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו.

הראשונה וירא משה את כל המלאכה וגו' ויברך אותם משה (שמות לט מג),
השניה ויבא משה ואהרן אל אהל מועד ויצאו ויברכו את העם וגו' (ויקרא ט כג),
השלישית ה' אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם (דברים א יא),
הרביעית וזאת הברכה,

טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד, טוֹבִים הַשְּׁנַיִם שֶׁהֵם יְגֵיעִין בַּתּוֹרָה, מִן הָאֶחָד, שֶׁעוֹסֵק זֶה לְעַצְמוֹ וְזֶה לְעַצְמוֹ. כִּי אִם יִפֹּלוּ הָאֶחָד יָקִים אֶת חֲבֵרוֹ, שֶׁאִם שָׁכַח הֲלָכָה אֶחָד מֵהֶם, חֲבֵרוֹ מַחֲזִיר הַהֲלָכָה. וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק, זֶה הָרַב שֶׁהוּא מַחֲזִיר לָהֶם טָעוּתָן. דָּבָר אַחֵר, טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד, טוֹבִים הַשְּׁנַיִם שֶׁהֵם נוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין בִּפְרַקְמַטְיָא. מִן הָאֶחָד, זֶה לְעַצְמוֹ וְזֶה לְעַצְמוֹ. כִּי אִם יִפֹּלוּ, שֶׁאִם יִפֹּל וְיִסְתַּכֵּן אֶחָד מֵהֶן, חֲבֵרוֹ מַעֲמִידוֹ. וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ, כַּד אִינוּן תְּלַת. רַבִּי מֵאִיר כַּד הֲוָה חָמֵי חַד נָפֵיק לְאִיסְטְרַטָא הֲוָה צָוַח לֵיהּ זִיל שְׁלָם עֲלָךְ מָרֵי מִיתָה. תְּרֵין, הֲוָה צָוַח לוֹן שְׁלָם לְכוֹן מָרֵי קְטָטָה. תְּלַת, צָוַח לוֹן שְׁלָם לְכוֹן מָרֵי שְׁלָמָא. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר בָּהּ תַּרְתֵּין, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר; טוֹבִים הַשְּׁנַיִם, אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ. מִן הָאֶחָד, זֶה לְעַצְמוֹ וְזוֹ לְעַצְמָהּ. וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא פּוֹקְדָן בְּבָנִים. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר בָּהּ חוֹרֵי: טוֹבִים הַשְּׁנַיִם, זֶה עַמְרָם וְיוֹכֶבֶד. אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶן שָׂכָר טוֹב בַּעֲמָלָם, זֶה משֶׁה שֶׁנִּקְרָא טוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב, ב): וַתֵּרֶא אוֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא, כִּי טוֹבִיָּה שְׁמוֹ, שֶׁנּוֹלַד מָהוּל. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר זֶה דָּוִד וּבַת שֶׁבַע. וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ, זֶה נָתָן הַנָּבִיא, שֶׁאָמַר לָהּ לְבַת שֶׁבַע (מלכים א א, יד): וַאֲנִי אָבוֹא אַחֲרַיִךְ וּמִלֵּאתִי אֶת דְּבָרָיִךְ, וּכְשֶׁבָּאוּ אֵצֶל דָּוִד הִסְכִּים עִמָּהֶם, וְאָמַר (מלכים א א, יד): וְהִרְכַּבְתֶּם אֶת שְׁלֹמֹה בְנִי עַל הַפִּרְדָּה אֲשֶׁר לִי וגו'. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר: טוֹבִים הַשְּׁנַיִם, זֶה יְהוֹיָדָע וִיהוֹשֶׁבַע. מִן הָאֶחָד, זֶה לְעַצְמוֹ וְזֶה לְעַצְמוֹ. וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ, זֶה סַנְהֶדְּרִין שֶׁהִסְכִּימוּ עִמָּהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים ב כג, יא): וַיּוֹצִיאוּ אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ וַיִּתְּנוּ עָלָיו אֶת הַנֵּזֶר וגו'. וְרַבָּנָן אָמְרֵי: טוֹבִים הַשְּׁנַיִם, זֶה מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר. מִן הָאֶחָד, זֶה לְעַצְמוֹ וְזֶה לְעַצְמוֹ. וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ, זֶה אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שֶׁהִסְכִּים עִמָּהֶם וְגָזַר וְאָמַר (אסתר ח, ח): וְאַתֶּם כִּתְבוּ עַל הַיְּהוּדִים וגו'. רַבִּי לֵוִי בַּר חָמָא בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא אָמַר: טוֹבִים הַשְּׁנַיִם, שֶׁתָּלוּ מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר. מִן הָאֶחָד, שֶׁתָּלָה יוֹסֵף, שֶׁאֵלּוּ נַעֲשׂוּ נִסִּים עַל יְדֵיהֶם לְכָל יִשְׂרָאֵל, וְזֶה לֹא נַעֲשׂוּ נִסִּים עַל יָדוֹ. וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַעְלָה מִכֻּלָּן, שֶׁהִפִּיל שׂוֹנֵא, דִּכְתִיב (אסתר ז, י): וַיִּתְלוּ אֶת הָמָן עַל הָעֵץ אֲשֶׁר הֵכִין לְמָרְדְּכָי וגו'. אָמַר רַבִּי יִצְחָק טוֹבָה פָּרָשָׁה שֶׁנֶּאֶמְרָה עַל פִּי שְׁנַיִם מִפָּרָשָׁה שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּיָחִיד, בִּשְׁנַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, א): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם וגו', מִפָּרָשָׁה שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּיָחִיד, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵאמֹר. וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ (ויקרא יא, א): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר אֲלֵהֶם, לְבָנָיו, לְאֶלְעָזָר וּלְאִיתָמָר. תָּנֵי רַבִּי חִיָּא, לֵאמֹר אֲלֵהֶם, לְאֶלְעָזָר וּלְאִיתָמָר, וְהֵם, לֵאמֹר לְכָל יִשְׂרָאֵל. דָּבָר אַחֵר, טוֹבִים הַשְּׁנַיִם, זֶה משֶׁה וְאַהֲרֹן. מִן הָאֶחָד, זֶה לְעַצְמוֹ וְזֶה לְעַצְמוֹ. אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁבָּא משֶׁה וּבֵרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁרְתָה שְׁכִינָה עַל יָדוֹ, וּכְשֶׁבָּאוּ שְׁנֵיהֶם וּבֵרְכוּ אֶת יִשְׂרָאֵל, מִיָּד שָׁרְתָה שְׁכִינָה עַל יְדֵיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ויקרא ט, כג): וַיָּבֹא משֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּצְאוּ וַיְּבָרְכוּ אֶת הָעָם, בֵּרְכוּ אֶת יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר כָּךְ, וַיֵּרָא כְבוֹד ה', שָׁרְתָה שְׁכִינָה עַל יְדֵיהֶם. אָמַר רַבִּי זְעֵירָא מִשְׁפָּחוֹת וּמִשְׁפָּחוֹת הֵם, מִשְׁפַּחַת סוֹפְרִים מַעֲמֶדֶת סוֹפְרִים, בְּנֵי תוֹרָה מַעֲמֶדֶת בְּנֵי תוֹרָה, עֲשִׁירִים מַעֲמֶדֶת עֲשִׁירִים. אֲתִיבוּן, וְהָא זַרְעִית זַרְעִיתָא פְּלוֹנִית דִּמְטַת וּפְסַקַת. אֲמַר לוֹן וּמִי כְתִיב, לֹא לְעוֹלָם יִנָּתֵק, לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק כְּתִיב, אִין אִתְקַשֵּׁי עֲלָנָא מִתְפְּסֵיק מֵעוּתְרָא, הַיְינוּ דְּאָמַר בַּר קַפָּרָא אִם לֹא הוּא, בָּא בְּנוֹ, אִם לֹא בְּנוֹ, בָּא בֶּן בְּנוֹ.