וְאֹֽכְלָיו֙ עֲוֺנ֣וֹ יִשָּׂ֔א כִּֽי־אֶת־קֹ֥דֶשׁ יְהוָ֖ה חִלֵּ֑ל וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּֽיהָ׃
ספרא
[ב] הין! אם פסלה מחשבה בזמן – שהזמן נוהגת בבמה! תפסול מחשבה במחיצה שאין מחיצה נוהגת בבמה! תלמוד לומר בפרשת קדושים (ויקרא יט, ז) "ואם האכל יאכל ביום השלישי פגול הוא לא ירצה" – שאין תלמוד לומר – אלא אם אינו ענין לחוץ לזמנו תנהו ענין לחוץ למקומו. יכול יהיו חייבים עליו כרת? תלמוד לומר בנותר (ויקרא יט, ח) "עונו ישא" – חוץ לזמנו בכרת ואין חוץ למקומו בכרת. יכול אף השוחט לעכו"ם ולטמאים יהיה ב'בל ירצה'? תלמוד לומר "אֹתוֹ" – אותו ב'בל ירצה' ואין השוחט לעכו"ם ולטמאים ב'בל ירצה'.
ספרא
[ב] מנין שמדבר אף בפסול זמן? נאמר כאן "חילול" ונאמר להלן (ויקרא יט, ח) "חילול". מה "חילול" שנאמר להלן – זמן, אף כאן – זמן. ומה "חילול" שנאמר להלן מיתה, אף כאן – מיתה. ומה "חילול" שנאמר להלן הרציה, אף כאן – הרציה. ר' יהודה אומר, נאמר כאן "אני ה'" ונאמר להלן "אני ה'". מה "אני ה'" האמור למטה מכרית, אף "אני ה'" האמור כאן – מכרית.
ספרא
[ג] יכול אין לי ב-'לא ירצה' אלא שנשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו; מנין לנשחט בלילה, ושנשפך דמה, ושיצא דמה חוץ לקלעים? הלן, והיוצא, ושקבלו פסולים, וזרקו את דמן? והניתנים למטה שנתנם למעלה, והניתנים למעלה שנתנם למטה, והניתנים בפנים שנתנם בחוץ, והניתנים בחוץ שנתנם בפנים? והפסח והחטאת ששחטן שלא לשמה? תלמוד לומר (שמות כט, לד) "לֹא יֵאָכֵל כִּי קֹדֶשׁ הוּא" "לא ירצה..ולא יחשב..לאוכל". יכול יהיו חייבים עליו כרת? תלמוד לומר (ויקרא ז, יח) "אֹתו", (ויקרא יט, ז) "הוא", (שם, ח) "ואוכליו" בהכרת, ואין הללו בהכרת.