ויקרא יט:ט מדרש: תנחומא בובר, שיר השירים רבה, ספרא ומדרש תנחומא

ואתה תצוה את בני ישראל וגו' (שמות כז כ). זש"ה הנך יפה רעיתי וגו' (שה"ש א טו), אמר ר' עקיבא לא כל העולם כולו ומלואו כדאי, כיום שניתן בו תורת שיר השירים לישראל, שכל הכתובים קודש, ושיר השירים קודש קדשים. אמר ר' אלעזר בן עזריה למה הדבר דומה, למך שנטל סאה של חטים ונתנה לנחתום, ואמר לו הוצא לי ממנה כך וכך סולת, כך וכך מורסן, כך וכך סובין, כך כל הכתובין קודש ושיר השירים קודש קדשים. א"ר ראה מה הקב"ה מקלס כנסת ישראל בתוכו, הנך יפה רעיתי, הנך יפה במעשים, הנך יפה במעשה אבותיך, הנך יפה בית, הנך יפה בשדה, בבית על מזוזות ביתך (דברים ו ט), בשדה בתרומות ומעשרות ובלקט שכחה ופאה, הנך יפה בגג ועשית מעקה לגגך (שם כב ח), הנך יפה בעולם הזה, הנך יפה בעולם הבא.

הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה, הִנָּךְ יָפָה בְּמִצְווֹת, הִנָּךְ יָפָה בִּגְמִילוּת חֲסָדִים. הִנָּךְ יָפָה בְּמִצְווֹת עֲשֵׂה. הִנָּךְ יָפָה בְּמִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה. הִנָּךְ יָפָה בְּמִצְווֹת הַבַּיִת, בְּחַלָּה תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת. הִנָּךְ יָפָה בְּמִצְווֹת הַשָֹּׂדֶה, בְּלֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, וּמַעֲשַׂר עָנִי וְהַהֶפְקֵר. הִנָּךְ יָפָה בְּכִלְאַיִם. הִנָּךְ יָפָה בְּסַדִּין בְּצִיצִית. הִנָּךְ יָפָה בִּנְטִיעָה. הִנָּךְ יָפָה בְּעָרְלָה. הִנָּךְ יָפָה בְּנֶטַע רְבָעי. הִנָּךְ יָפָה בְּמִילָה. הִנָּךְ יָפָה בִּפְרִיעָה. הִנָּךְ יָפָה בִּתְפִלָּה. הִנָּךְ יָפָה בִּקְרִיאַת שְׁמַע. הִנָּךְ יָפָה בִּמְזוּזָה. הִנָּךְ יָפָה בִּתְפִלִּין. הִנָּךְ יָפָה בְּסֻכָּה. הִנָּךְ יָפָה בְּלוּלָב וְאֶתְרוֹג. הִנָּךְ יָפָה בִּתְשׁוּבָה. הִנָּךְ יָפָה בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים. הִנָּךְ יָפָה בָּעוֹלָם הַזֶּה. הִנָּךְ יָפָה בָּעוֹלָם הַבָּא.

[א] מיכן אמרו אלו מפסיקים לפאה: הנחל, והשלולית, דרך היחיד, ודרך הרבים, ושביל הרבים, ושביל היחיד הקבוע בימות החמה ובימות הגשמים, הבור, והניר, וזרע אחר. והקוצר לשחת מפסיק, דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים אינו מפסיק אלא אם כן חרש.