ויקרא יט:יח מדרש: עין יעקב, עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), קוהלת רבה ומדרש שכל טוב

אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: מִפְּנֵי מַה נֶּעֱנַשׁ שָׁאוּל? מִפְּנֵי שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמואל א י׳:כ״ז) "וּבְנֵי בְלִיַּעַל אָמְרוּ: מַה יֹּשִׁעֵנוּ זֶה? וַיִּבְזֻהוּ, וְלֹא הֵבִיאוּ לוֹ מִנְחָה, [וַיְהִי כְּמַחֲרִישׁ"]. וּכְתִיב: (שם) "וַיַּעַל נָחָשׁ הָעַמּוֹנִי" וְגוֹ'. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם (רבי שמעון בן יוחאי) [רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק]: כָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאֵינוֹ נוֹקֵם וְנוֹטֵר כְּנָחָשׁ, אֵינוֹ תַלְמִיד חָכָם. וְהָא כְּתִיב: (ויקרא י״ט:י״ח) "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר"? הַהוּא, בְּמָמוֹן הוּא דִּכְתִיב, דְּתַנְיָא: אֵיזוֹ הִיא נְקִימָה, וְאֵיזוֹ הִיא נְטִירָה? 'נְקִימָה', אָמַר לוֹ: "הַשְׁאִילֵנִי (קרדומך) [מַגַּלְךָ"], אוֹמֵר לוֹ: "לָאו". לְמָחָר אוֹמֵר לוֹ הוּא: "הַשְׁאִילֵנִי קַרְדֻּמְךָ", אוֹמֵר לוֹ: "אֵינִי רוֹצֶה לְהַשְׁאִילְךָ, כְּדֶרֶךְ שֶׁלֹּא הִשְׁאַלְתַּנִי", זוֹ הִיא 'נְקִימָה'. וְאֵיזוֹ הִיא 'נְטִירָה'? אָמַר לוֹ: "הַשְׁאִילֵנִי (מגלך) [קַרְדֻּמְךָ"], אָמַר לוֹ: "לָאו". לְמָחָר אָמַר לוֹ: "הַשְׁאִילֵנִי (קרדומך) [חֲלוּקְךָ"], וְאָמַר לוֹ: "הֵילָךְ, וְאֵינִי עוֹשֶׂה כְּמוֹתְךָ, שֶׁלֹּא הִשְׁאַלְתַּנִי", זוֹ הִיא 'נְטִירָה'. וְצַעֲרָא דְּגוּפָא לָא? וְהָא תַּנְיָא: הַנֶּעֱלָבִין וְאֵינָן עוֹלְבִין, שׁוֹמְעִין חֶרְפָּתָן וְאֵינָן מְשִׁיבִין, עוֹשִׂין מֵאַהֲבָה וּשְׂמֵחִים בְּיִסּוּרִין, עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר: (שופטים ה׳:ל״א) "וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ". לְעוֹלָם, דְּנָקִיט לֵיהּ בְּלִבֵּיה. וְהָא אָמַר רָבָא: כָּל הַמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו, מַעֲבִירִין לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו? דִּמְפַיְּסוּ לֵיהּ וּמְפַיֵּס.

אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי כל ת״ח (דף כג) שאינו נוקם ונוטר כנחש אינו ת״ח והא כתיב (ויקרא יט יח) לא תקום ולא תטור ההוא בממון הוא דכתיב דתניא איזו היא נקימה ואיזו היא נטירה נקימה א״ל השאילני קרדומך אומר לו לאו למחר אומר לו השאילני קרדומך אומר לו איני רוצה להשאילך כדרך שלא השאלתני זו היא נקימה ואי זו היא נטירה א״ל השאילני מגלך א״ל לאו למחר אומר לו השאילני קרודומך וא״ל הילך ואיני עושה כמותך שלא השאלתני זו היא נטירה וצערא דגופא לא והא תניא הנעלבים ואינן עולבין שומעין חרפתם ואינם משיבין עושין מאהבה ושמחים ביסורין עליהם הכתוב אומר (שופטים ה לא) ואוהביו כצאת השמש בגבורתו. לעולם דנקיט ליה בליביה. והא אמר רבא כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו. דמפייסי ליה ומפייס:

י אָמַר רַב חִסְדָּא: אָסוּר לוֹ לְאָדָם שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: (ויקרא י״ט:י״ח) "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", מַאי מַשְׁמַע? אָמַר אַבַּיֵי: שֶׁמָּא יִרְאֶה בָּהּ דָּבָר מְגֻנֶּה, וְתִתְגַּנֶּה עָלָיו. אָמַר רַב הוּנָא: יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים הֵם, וְאֵין מְשַׁמְּשִׁין מִטּוֹתֵיהֶן בַּיּוֹם. אָמַר (רב) [רָבָא]: וְאִם הָיָה בַּיִת אָפֵל מֻתָּר. וְתַלְמִיד־חָכָם, מַאֲפִיל בִּכְסוּתוֹ וּמְשַׁמֵּשׁ.