ויקרא יט:כט מדרש: אוצר מדרשים, עין יעקב, ספרא ועין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)

ט׳) לכל הרגשה והרגשה נתן הקב״ה תורה מה שלא לעשות ומה לעשות. מה שלא לעשות: ללב – לא תתורו, לעינים – אחרי עיניכם, לאזנים – אל תשא שמע שוא, לפה – לא תאכל כל תועבה, ללשון – לא תשא את שם ה׳ וגו׳ ולא תשבעון ולא תשקרון ולא תענה, לידים – אל תשת ידך עם רשע, לערוה – לא תנאף ולא תזנה (ויקרא י"ט), לרגלים – לא תלכו אחרי אלהים אחרים, הרי אלו לא תעשה. וכן אמר שלמה, אדם בליעל וגו׳ קורץ בעיניו וגו׳ תהפוכות בלבו וגו׳ שש הנה שנא ה׳ וגו' (משלי ו׳ ט״ז). ומה לעשות: מלמד ללב – ושמתם את דברי אלה על לבבכם, לעינים – פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך, לאזנים – שמע ישראל, ללשון – ושננתם, לידים – פתוח תפתח את ידיך, לערוה – פרו ורבו, ואמר קחו נשים והולידו בנים (ירמיהו כ״ט:ו׳), לרגלים – בכל הדרך אשר צוה ה׳ אלהיכם אתכם תלכו (דברים ה׳:ל׳). וכשם שהקב״ה גזר על הבריות התחתונים מה לעשות, כך צוה לכל הרגשות האברים של אדם מה לעשות.

רַב, כִּי מִקְלַע לְדַרְשִׁישׁ, מַכְרִיז: מַאן הַוְיָא לְיוֹמָא? רַב נַחְמָן כִּי מִקְלַע לִשְׁכֶנְצִיב, מַכְרִיז: מַאן הַוְיָא לְיוֹמָא? וְהָתַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: לֹא יִשָּׂא אָדָם אִשָּׁה בִּמְדִינָה זוֹ וְיֵלֵךְ וְיִשָּׂא אִשָּׁה בִּמְדִינָה אַחֶרֶת, שֶׁמָּא יִזְדַּוְּגוּ זֶה (וזה) [אֵצֶל זוֹ] וְנִמְצָא אָח נוֹשֵׂא אֶת אֲחוֹתוֹ, (ואב נושא בתו) וּמְמַלֵּא כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מַמְזֵרוּת, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: (ויקרא יט) "וּמָלְאָה הָאָרֶץ זִמָּה". אַמְרֵי: רַבָּנָן, קָלָא אִית לְהוּ. וְהָאָמַר רָבָא: תְּבָעוּהָ לְהִנָּשֵׂא וְנִתְפַּיְּסָה, צְרִיכָה לֵישֵׁב שִׁבְעָה נְקִיִּים. רַבָּנָן, אוֹדוּעֵי הֲווּ מוֹדְעֵי לְהוּ, מִקְדַּם הֲווּ מְקַדְּמֵי (להו) וּמְשַׁדְּרֵי שְׁלוּחֵי. וְאִי בָּעִית אֵימָא: יִיחוּדִי הֲווּ מְיַיחֲדִי לְהוּ, לְפִי שֶׁאֵין דּוֹמֶה מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ לְמִי שֶׁאֵין לוֹ.

[א] "אל תחלל את בתך להזנותה". יכול לא יתננה ללוי ולא יתננה לישראל? תלמוד לומר "להזנותה" – לא אמרתי אלא חילול שהוא לשם זנות.