מִפְּנֵ֤י שֵׂיבָה֙ תָּק֔וּם וְהָדַרְתָּ֖ פְּנֵ֣י זָקֵ֑ן וְיָרֵ֥אתָ מֵּאֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ (פ)
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
(ע״ב) א״ר אייבו א״ר ינאי אין ת״ח רשאי לעמוד בפני רבו אלא שחרית וערבית כדי שלא יהא כבודו מרובה מכבוד שמים. א״ר אלעזר כל תלמיד חכם שאין עומד בפני רבו נקרא רשע ואינו מאריך ימים ותלמודו משתכח שנא׳ (קהלת ח יג) וטוב לא יהיה לרשע ולא יאריך ימים כצל אשר איננו ירא מלפני אלהים מורא זו איני יודע מהו כשהוא אומר (ויקרא יט לב) תקום ויראת הוי אומר מורא זו קימה:
איכה רבה
וַיֵּצֵא מִבַּת צִיּוֹן, מִן בַּת כְּתִיב, אָמַר רַבִּי אַחָא יֵשׁ לָנוּ מָנָה אַחַת יָפָה, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁכָּתוּב בּוֹ (תהלים טז, ה): ה' מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי. כָּל הֲדָרָהּ, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, א): הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ. דָּבָר אַחֵר, כָּל הֲדָרָהּ, זוֹ סַנְהֶדְרִין, דִּכְתִיב (משלי לא, כה): עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁה. דָּבָר אַחֵר, כָּל הֲדָרָהּ, אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, דִּכְתִיב (ויקרא יט, לב): מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן. דָּבָר אַחֵר, כָּל הֲדָרָהּ, אֵלּוּ הַמִּשְׁמָרוֹת, דִּכְתִיב (דברי הימים ב כ, כא): וּמְהַלְּלִים לְהַדְרַת קֹדֶשׁ. דָּבָר אַחֵר, כָּל הֲדָרָהּ, אֵלּוּ הַתִּינוֹקוֹת. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה חֲבִיבִין תִּינוֹקוֹת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, גָּלְתָה סַנְהֶדְרִין וְלֹא גָּלְתָה שְׁכִינָה עִמָּהֶם, גָּלוּ מִשְׁמָרוֹת וְלֹא גָּלְתָה שְׁכִינָה עִמָּהֶם, וְכֵיוָן שֶׁגָּלוּ תִּינוֹקוֹת גָּלְתָה שְׁכִינָה עִמָּהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: עוֹלָלֶיהָ הָלְכוּ שְׁבִי לִפְנֵי צָר. מִיָּד וַיֵּצֵא מִבַּת צִיּוֹן כָּל הֲדָרָהּ. הָיוּ שָׂרֶיהָ כְּאַיָּלִים. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה כְּשֶׁהֵן רַכִּים מְשׁוּלִים כִּכְבָשִׂים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ה, יז): וְרָעוּ כְבָשִׂים כְּדָבְרָם. וּכְשֶׁהֵן קָשִׁים מְשׁוּלִין כְּאַיָּלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: הָיוּ שָׂרֶיהָ כְּאַיָּלִים. רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מָה אַיָּלִים הַלָּלוּ בִּשְׁעַת שָׁרָב הוֹפְכִין פְּנֵיהֶם אֵלּוּ תַּחַת אֵלּוּ, כָּךְ הָיוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל רוֹאִין דְּבַר עֲבֵרָה וְהוֹפְכִין פְּנֵיהֶם מִמֶּנּוּ, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תָּבֹא שָׁעָה וַאֲנִי עוֹשֶׂה לָכֶם כֵּן. וַיֵּלְכוּ בְלֹא כֹחַ לִפְנֵי רוֹדֵף, רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר בִּזְּמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם מוֹסִיפִין כֹּחַ בִּגְּבוּרָה שֶׁל מַעְלָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים ס, יד): בֵּאלֹהִים נַעֲשֶׂה חָיִל. וּבִזְּמַן שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, כִּבְיָכוֹל מַתִּישִׁין כֹּחַ גָּדוֹל שֶׁל מַעְלָן, דִּכְתִיב (דברים לב, יח): צוּר יְלָדְךָ תֶּשִּׁי. רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי בְּרַבִּי טַרְפוֹן בִּזְּמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מוֹסִיפִין כֹּחַ בִּגְּבוּרָה שֶׁל מַעְלָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (במדבר יד, יז): וְעַתָּה יִגְדַל נָא כֹּחַ ה'. וּבִזְמַן שֶׁאֵין עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּבְיָכוֹל, מַתִּישִׁין כֹּחַ גָּדוֹל שֶׁל מַעְלָן, וְהוֹלְכִין גַּם הֵם בְלֹא כֹחַ לִפְנֵי רוֹדֵף. רַבִּי הוּנָא וְרַבִּי אַחָא וְרַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, וְרַבָּנָן בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא, הָיָה אָדָם אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ בִּירוּשָׁלַיִם, הַקְרֵנִי דַּף אֶחָד, וְאוֹמֵר לוֹ אֵין בִּי כֹחַ. הַשְׁנֵנִי פֶּרֶק אֶחָד, אוֹמֵר לוֹ אֵין בִּי כֹּחַ. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תָּבוֹא לָכֶם שָׁעָה וַאֲנִי עוֹשֶׂה לָכֶם כָּךְ, וַיֵּלְכוּ בְלֹא כֹחַ לִפְנֵי רוֹדֵף. אָמַר רַבִּי אַחָא, כְּשֵׁם שֶׁלֹא גָּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא בְּרוֹדֵף מָלֵא, כָּךְ אֵינָן נִגְאָלִין אֶלָּא בְּגוֹאֵל מָלֵא, דִּכְתִיב (ישעיה נט, כ): וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל מָלֵא כְּתִיב.
עין יעקב
תָּנוּ רַבָּנָן: "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם". (ויקרא י״ט:ל״ב) יָכוֹל אֲפִלּוּ מִפְּנֵי זָקֵן אַשְׁמַאי? תַּלְמוּד לוֹמַר: 'זָקֵן', וְאֵין 'זָקֵן' אֶלָּא חָכָם, שֶׁנֶּאֱמַר: (במדבר י״א:ט״ז) "אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל". רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: אֵין 'זָקֵן' אֶלָּא [מִי] שֶׁקָּנָה חָכְמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי ח׳:כ״ב) "ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ". יָכֹל יַעֲמֹד מִפָּנָיו מִמָּקוֹם רָחוֹק? תַּלְמוּד לוֹמַר: "תָּקוּם וְהָדַרְתָּ", לֹא אָמַרְתִּי 'קִימָה' אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ 'הִדּוּר'. יָכוֹל יְהַדְרֶנּוּ בְּמָמוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "תָּקוּם וְהָדַרְתָּ", מַה 'קִּימָה' שֶׁאֵין בָּהּ חֶסְרוֹן כִּיס, אַף 'הִדּוּר' שֶׁאֵין בּוֹ חֶסְרוֹן כִּיס. יָכוֹל יַעֲמֹד מִפָּנָיו מִבֵּית הַכִּסֵּא, וּמִבֵּית הַמֶּרְחָץ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "תָּקוּם וְהָדַרְתָּ", לֹא אָמַרְתִּי 'קִימָה' אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁיֵשׁ 'הִדּוּר'. יָכוֹל יַעֲצִים עֵינָיו כְּאִלּוּ לֹא רָאָהוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ["תָּקוּם] וְיָרֵאתָ", דָּבָר הַמָּסוּר לַלֵּב נֶאֱמַר בּוֹ: "וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ". רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מִנַּיִן לְזָקֵן שֶׁלֹּא יַטְרִיחַ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "זָקֵן וְיָרֵאתָ". אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: "מִפְּנֵי שֵׁיבָה תָּקוּם", אֲפִלּוּ כָּל שֵׂיבָה בְּמַשְׁמָע. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, הַיְנוּ תָּנָא קַמָּא. אִיכָּא בֵּינַיְהוּ יַנִּיק וְחַכִּים. תַּנָּא קַמָּא סָבַר: יַנִּיק וְחַכִּים לָא, רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי סָבַר: אֲפִלּוּ יַנִּיק וְחַכִּים.