ויקרא יט:לג מדרש: ספרא, עין יעקב, עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק) ומדרש שמואל

[א] בא ואמר "גר אני" יכול יקבלו? תלמוד לומר "אתך" – במוחזק לך. את שבאו עדים מנין? תלמוד לומר "בארצכם". אין לי אלא בארץ, בחוץ לארץ מנין? תלמוד לומר "אתכם" – בכל מקום שאתם. אם כן למה נאמר "בארצכם"? אלא בארץ צריך להביא ראיה ובחוץ לארץ אין צריך להביא ראיה.

[ב] "לא תונו אותו" – שלא תאמר לו "אמש היית עובד עבודת כוכבים והיום נכנסת תחת כנפי השכינה".

תָּנוּ רַבָּנָן: מִי שֶׁבָּא וְאָמַר: גֵּר אֲנִי, יָכוֹל נְקַבְּלֶנּוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: 'אִתְּךָ', בְּמֻחְזָק לְךָ. בָּא וְעֵדָיו עִמּוֹ, מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: (ויקרא י״ט:ל״ג) "וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם", אֵין לִי אֶלָּא בָּאָרֶץ, בְּחוּץ־לָאָרֶץ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: 'אִתְּךָ', בְּכָל מָקוֹם שֶׁאִתְּךָ. אִם כֵּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: 'בָּאָרֶץ'? בָּאָרֶץ צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה, בְּחוּץ לָאָרֶץ אֵין צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּץ לָאָרֶץ, צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה: