ויקרא י:ח מדרש: ספרא, תנחומא בובר וויקרא רבה

וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃

ספרא

[ה] משום ר' ישמעאל אמרו, הואיל ונאמרו שני דברות זה בצד זה, אחד פתוח ואחד סתום, יְלַמד פתוח על הסתום. מה פתוח דיבר ביד משה שיאמר לאהרן על ביאת הקדש, אף סתום דבר ביד משה שיאמר לאהרן על ביאת הקדש, ואיזה? זה דיבור של יין ושל שכר שנאמר "ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'…וידבר ה' אל אהרן לאמר יין ושכר אל תשת".
שאל רבBookmarkShareCopy

תנחומא בובר

וידבר ה' אל אהרן [לאמר] יין ושכר אל תשת (ויקרא י ח ט). למה הוא מצווה על היין, שכל השותה יין, חבורות ופצעים ובושה וחרפה באות עליו, ורוח הקדש צווחת למי אוי למי אבוי למי מדנים למי שיה למי פצעים חנם למי חכלילות עינים למאחרים על היין, אל תרא יין כי יתאדם, אחריתו כנחש ישך, עיניך יראו זרות, והיית כשוכב בלב ים, הכוני בל חליתי (משלי כג כט ל לא לב לג לד לה), למי אוי למי אבוי, [על מי הם אומרים ווי, למי מדנים] על מי הן אומרין (שהן בעלי) [שהוא בעל] מריבות, [למי שיח] ועל מי הן מסיחין, (למי הן מסיחין) למי פצעים חנם, למי [הם אומרים] שיש בפניו חבורות, [למי חכלילות עינים] ועל מי הן אומרין שעיניו עכורות ואדומות מן היין, על מי הן אומרין כל רעות הללו, למאחרים על יין. אל תרא יין כי יתאדם, אחריתו דם, נאה מבחוץ, ורע מבפנים, ולא תאמר שהוא יפה מבפנים כמו שהוא [נראה] מבחוץ, כי יתן בכוס עינו (משלי שם לא), בכיס כתיב, השכור נותן עינו בכוס, והחנווני בכי.
שאל רבBookmarkShareCopy

ויקרא רבה

רַבִּי יִצְחָק פָּתַח (ירמיה טו, טז): נִמְצְאוּ דְבָרֶיךָ וָאֹכְלֵם וַיְהִי דְבָרְךָ לִי לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחַת לְבָבִי כִּי נִקְרָא שִׁמְךָ עָלַי ה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן זֶה הַדִּבּוּר נֶאֱמַר לְמשֶׁה בְּסִינַי, וְלֹא נוֹדַע לוֹ עַד שֶׁבָּא מַעֲשֶׂה לְיָדוֹ. אָמַר משֶׁה לְאַהֲרֹן, אָחִי, בְּסִינַי נֶאֱמַר לִי שֶׁאֲנִי עָתִיד לְקַדֵּשׁ אֶת הַבַּיִת הַזֶּה, וּבְאָדָם גָּדוֹל אֲנִי מְקַדְּשׁוֹ, וְהָיִיתִי סָבוּר שֶׁמָּא אוֹ בִּי אוֹ בְּךָ הַבַּיִת הַזֶּה מִתְקַדֵּשׁ, וְעַכְשָׁיו שְׁנֵי בָנֶיךָ גְּדוֹלִים מִמֶּנִּי וּמִמְךָ. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע אַהֲרֹן שֶׁבָּנָיו יִרְאֵי שָׁמַיִם הֵן, שָׁתַק וְקִבֵּל שָׂכָר עַל שְׁתִיקָתוֹ, וּמִנַּיִן שֶׁשָּׁתַק, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא י, ג): וַיִּדֹּם אַהֲרֹן, וּמִנַּיִן שֶׁקִּבֵּל שָׂכָר עַל שְׁתִיקָתוֹ, שֶׁזָכָה וְנִתְיַחֵד אֵלָיו הַדִּבּוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְדַבֵּר ה' אֶל אַהֲרֹן.
שאל רבBookmarkShareCopy