שׁ֣וֹק הַתְּרוּמָ֞ה וַחֲזֵ֣ה הַתְּנוּפָ֗ה עַ֣ל אִשֵּׁ֤י הַחֲלָבִים֙ יָבִ֔יאוּ לְהָנִ֥יף תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְהָיָ֨ה לְךָ֜ וּלְבָנֶ֤יךָ אִתְּךָ֙ לְחָק־עוֹלָ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְהוָֽה׃
ספרא
[ח] "כי כן צֻוֵּיתִי (שם, יג)…כאשר צִוֵּיתִי (שם, יח)…כאשר צוה השם (שם, טו)" "כי כן צויתי" – לומר לכם בשעת אנינותן יאכלוה; "כאשר צויתי" – בשעת מעשה אמר להם; "כאשר צוה השם" – ולא מעצמי אני אומר לכם.
ספרא
[יא] "נתנו מזבחי שלמי בני ישראל" – לרבות זבחי שלמי צבור שהיו שם באותו יום שנאמר "ושור ואיל לשלמים לזבח לפני השם". "שוק התרומה וחזה התנופה על אשי החלבים יביאו" – מלמד שהחלבים למטה.