ויקרא י:י מדרש: עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), עין יעקב, אוצר מדרשים וספרא

(דף יח ע״ב) תנו רבנן (ויקרא טו לא) והזרתם את בני ישראל מטמאתם א״ר יאשיה מכאן אזהרה לבני ישראל שיפרשו מנשותיהם סמוך לוסתן וכמה אמר רבה עונה אחת. אמר רבי יוחנן משום ר׳ שמעון בן יוחאי כל שאינו פורש מאשתו סמוך לוסתה אפילו הוויין לו בנים כבני אהרן מתים דכתיב והזרתם את בני ישראל מטמאתם והדוה בנדתה וסמיך ליה (שם טז) אחרי מות שני בני אהרן. א״ר חייא בר אבא א״ר יוחנן כל הפורש מאשתו סמוך לוסתה הויין לו בנים זכרים דכתיב (שם יא מז) להבדיל בין הטמא ובין הטהור וסמיך ליה (שם יב ב) אשה כי תזריע וילדה זכר ר׳ יהושע בן לוי אמר הויין לו בנים ראויין להוראה דכתיב (שם י י-יא) להבדיל ולהורות. א״ר חייא בר אבא א״ר יוחנן כל המבדיל על היין במוצאי שבתות הויין לו בנים זכרים דכתיב (שם) להבדיל בין הקדש ובין החול וכתיב התם (שם יא יז) להבדיל בין הטמא ובין הטהור וסמיך ליה (שם יב) אשה כי תזריע וילדה זכר:

ח תָּנוּ רַבָּנָן: (ויקרא טו) "וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָם". אָמַר רַבִּי יֹאשִׁיָּה: מִכָּאן אַזְהָרָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּפְרְשׁוּ מִנְּשׁוֹתֵיהֶם סָמוּךְ לְוִסְתָּן, וְכַמָּה? אָמַר רַבָּה: עוֹנָה. (אחת.) אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: כָּל שֶׁאֵינוֹ פּוֹרֵשׁ מֵאִשְׁתּוֹ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, אֲפִלּוּ הַוְיָן לוֹ בָּנִים כִּבְנֵי אַהֲרֹן, מֵתִים, דִּכְתִיב: "וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָם, וְהַדָּוָה בְּנִדָּתָהּ", וְסָמִיךְ לֵיהּ: (שם טז) "אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן". אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל הַפּוֹרֵשׁ מֵאִשְׁתּוֹ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, הַוְיָן לוֹ בָּנִים זְכָרִים, דִּכְתִיב: (שם יא) "לְהַבְדִּיל בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהֹר", וְסָמִיךְ לֵיהּ: (שם יב) "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר". רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: הַוְיָן לוֹ בָּנִים רְאוּיִן לְהוֹרָאָה, דִּכְתִיב: (שם י) "לְהַבְדִּיל וּלְהוֹרֹת". אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל הַמַּבְדִּיל עַל הַיַּיִן בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּתוֹת, הַוְיָן לוֹ בָּנִים זְכָרִים, דִּכְתִיב: (שם) "לְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל". וּכְתִיב הָתָם: (שם יא) "לְהַבְדִּיל בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהֹר", וְסָמִיךְ לֵיהּ: (שם יב) "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר". רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: בָּנִים רְאוּיִן לְהוֹרָאָה, דִּכְתִיב: "לְהַבְדִּיל וּלְהוֹרֹת". אָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין בַּר יֶפֶת, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כָּל הַמְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ, הַוְיָן לוֹ בָּנִים זְכָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם יא) "וְהִתְקַדַּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים", וְסָמִיךְ לֵיהּ: "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ".

כריתות פרק ג - ד תָּנוּ רַבָּנָן: (ויקרא י׳:י׳) "וּלְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל" אֵלּוּ דָּמִים וַעֲרָכִין וַחֲרָמִים וְהֶקְדֵשׁוֹת. "וּבֵין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר", אֵלּוּ טֻמְאוֹת וּטְהָרוֹת. "וּלְהוֹרוֹת", זוֹ הוֹרָאָה. "אֶת כָּל הַחֻקִים", אֵלּוּ הַמִּדְרָשׁוֹת. "אֲשֶׁר דִּבֵּר ה'", זוֹ (תלמוד) [הֲלָכָה]. "בְּיַד מֹשֶׁה", זוֹ (הלכה למשה מסיני) [גְּמָרָא].