וַאֲכַלְתֶּ֤ם אֹתָהּ֙ בְּמָק֣וֹם קָדֹ֔שׁ כִּ֣י חָקְךָ֤ וְחָק־בָּנֶ֙יךָ֙ הִ֔וא מֵאִשֵּׁ֖י יְהוָ֑ה כִּי־כֵ֖ן צֻוֵּֽיתִי׃
ספרא
[ח] "כי כן צֻוֵּיתִי (שם, יג)…כאשר צִוֵּיתִי (שם, יח)…כאשר צוה השם (שם, טו)" "כי כן צויתי" – לומר לכם בשעת אנינותן יאכלוה; "כאשר צויתי" – בשעת מעשה אמר להם; "כאשר צוה השם" – ולא מעצמי אני אומר לכם.
ספרא
[י] "אתה ובניך ובנותיך" – אתה ובניך בחלק ובנותיך במתנות. או יכול אתה ובניך ובנותיך בחלק? כשהוא אומר "כי חקך וחק בניך הוא" – אין חק לבנות, הא מה אני מקיים "אתה ובניך ובנותיך"? אתה ובניך בחלק ובנותיך במתנות.