ויקרא כג:ו מדרש: מדרש תנאים, ספרא וספרי במדבר

או מה השנה אחד משנים עשר בה אף החדש אחד משנים עשר בו ת״ל (ויק' כג ו) בחמשה עשר יום לחדש יום לחדש את מעבר אין את מעבר אחד משנים עשר בו:

[ב] "ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג המצות" – יום זה טעון מצה ואין חג הסוכות טעון מצה. והלא דין הוא! ומה אם זה – שאין טעון סוכה – טעון מצה, זה – שטעון סוכה – אינו דין שטעון מצה?! תלמוד לומר "הזה" – 'זה' טעון מצה ואין חג הסוכות טעון מצה.

[ג] "חג המצות לה' שבעת ימים" מה תלמוד לומר? לפי שנאמר (דברים טז, ח) "ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה' ", שביעי בכלל היה, ולמה יצא? להקיש אליו – אלא מה שביעי רשות, אף כולם רשות. יכול אף לילה הראשון רשות? תלמוד לומר (?)(דברים טז, ג) 'עליו תאכל מצות' – הכתוב קבעו חובה.