ויקרא כג:ט מדרש: אוצר מדרשים וספרא

ג׳) וזה הוא סדר תשמישן: חצי מאזנים עקרב וחצי קשת אלו משמשין בימות הזרע, ששים ואחד יום, הן וצבאותיהן גדודיהן וחילותיהן. חצי קשת גדי וחצי דלי אלו משמשין בימות החורף, ששים ואחד יום, הן וצבאותיהן גדודיהן וחילותיהן, ואע״פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר הוא "והמלך ישב בבית החורף בחדש התשיעי" (ירמיה ל״ו כ״ב). חצי דלי דגים וחצי טלה אלו משמשין בימות הקור ששים ואחד יום, הן וצבאותיהן גדודיהן וחילותיהן. חצי טלה שור וחצי תאומים אלו משמשין בימות הקציר ששים ואחד יום, הן וצבאותיהן גדודיהן וחילותיהן, וכן הוא אומר והבאתם את עומר וגו׳ (ויקרא כ״ג ט׳), הוי אומר אימתי זמן הבאת העומר בששה עשר בניסן, וכן הוא אומר והירח מלא על כל גדותיו כל ימי קציר (יהושע ג׳ ט״ו, וזה היה בחדש הראשון בניסן). חצי תאומים סרטן וחצי ארי אלו משמשין בימות הקיץ ששים ואחד יום, הן וצבאותיהן גדודיהן וחילותיהן. חצי ארי בתולה וחצי מאזנים אלו משמשין בימות החום ששים ואחד יום, הן וצבאותיהן גדודיהן וחילותיהן. נמצאת אתה אומר משעת הזרע ועד שעת הקציר החמה מהלכת ששה מזלות מחצי טלה עד חצי מאזנים שהם מאה ושמונים חלק, והחלק אחד משלשים במזל (הגלגל מחולק בש״ס מעלות כל מזל שלשים מעלות, עי׳ רמב״ם קדוש החדש פי״א ז׳).

[ג] לא היתה השנה צריכה לעבר ועברוה שוגגים או מזידים או מוטעים. מנין שהיא מעוברת? תלמוד לומר (ויקרא כג, ד) "אשר תקראו אֹתם במועדם". "אתם" – אפילו שוגגים, "אתם" – אפילו מוטעים, "אתם" – אפילו מזידים. אם קראתם אתם, מועדי. ואם לאו, אינם מועדי.