וּמִנְחָתוֹ֩ שְׁנֵ֨י עֶשְׂרֹנִ֜ים סֹ֣לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֛מֶן אִשֶּׁ֥ה לַיהוָ֖ה רֵ֣יחַ נִיחֹ֑חַ וְנִסְכֹּ֥ה יַ֖יִן רְבִיעִ֥ת הַהִֽין׃
ספרא
[ה] או כלך לדרך זה: נאמרו כאן 'חלות' ונאמרו 'חלות' בלחם הפנים (ויקרא כד, ה). מה חלות האמור בלחם הפנים – שני עשרונים לחלה, אף חלה האמור כאן – שני עשרונים לחלה…
ספרא
[ז] "ומנחתו שני עשרונים סלת בלולה בשמן אשה לה' ריח ניחח" – הרי זה יצא מכלל כל הכבשים ליתן שני עשרונים.
ספרא
[ח] יכול כשם שנכפל סולתו כך יכפל יינו? תלמוד לומר "יין רביעית". יכול לא יכפל יינו – שאין היין נבלל עם הסולת – אבל יכפול שמנו שהרי השמן נבלל עם הסולת? תלמוד לומר "ונסכה רביעית ההין" – כל נסכיו יהיו רביעית.