ויקרא כג:ל מדרש: ספרא ומדרש שכל טוב

וְכָל־הַנֶּ֗פֶשׁ אֲשֶׁ֤ר תַּעֲשֶׂה֙ כָּל־מְלָאכָ֔ה בְּעֶ֖צֶם הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וְהַֽאֲבַדְתִּ֛י אֶת־הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽהּ׃

ספרא

[ג] "וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה" (ויקרא כג, כח) – הרי זו אזהרה למלאכה. "וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה והאבדתי" (ויקרא כג, ל) – הרי זו עונש למלאכה.
שאל רבBookmarkShareCopy

ספרא

[ד] "כי כל הנפש אשר לא תעונה בעצם היום ונכרתה" (ויקרא כג, כט) – הרי זו עונש עינוי. "והאבדתי" מה תלמוד לומר? לפי שהוא אומר כרת בכל מקום, ואיני יודע מהו, כשהוא אומר "והאבדתי" – לימד על הכרת שאינו אלא אבדן. ומנין שיום הכפורים אסור באכילה ובשתיה, וברחיצה, ובסיכה, ובתשמיש המטה, ובנעילת הסנדל? תלמוד לומר "שבתון" – שבות. יכול תהא שבת בראשית אסורה בכולן? תלמוד לומר "שבתון הוא לכם ועניתם" – הוא אסור בכולן ואין שבת בראשית אסור בכולן.
שאל רבBookmarkShareCopy

ספרא

[ז] יכול יהיו חייבים על התוספת? תלמוד לומר (ויקרא כג, ל) "וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה והאבדתי" – על עצם היום הזה ענוש כרת ואין ענוש כרת על תוספת מלאכה.
שאל רבBookmarkShareCopy