שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים תַּקְרִ֥יבוּ אִשֶּׁ֖ה לַיהוָ֑ה בַּיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֡י מִקְרָא־קֹדֶשׁ֩ יִהְיֶ֨ה לָכֶ֜ם וְהִקְרַבְתֶּ֨ם אִשֶּׁ֤ה לַֽיהוָה֙ עֲצֶ֣רֶת הִ֔וא כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃
ספרא
[ד] "ביום הראשון מקרא קדש" – קדשהו! "וביום השמיני מקרא קדש" – קדשהו! במה אתה מקדשו? במאכל, ובמשתה, ובכסות נקיה.
ספרא
[ה] "והקרבתם אשה לה' שבעת ימים" – מנין אם אין לך פרים – הבא אלים, ואם אין לך אלים – הבא כבשים, ואם אין לך בטהרה – הבא בטומאה? תלמוד לומר "והקרבתם אשה לה'" "שבעת ימים תקריבו אשה לה'" (ויקרא כג, לו), מכל מקום.
ספרא
[ה] "כל מלאכת עבודה לא תעשו" – הרי זה בא ללמד על ימי מועד שהם אסורים במלאכה.