מִחוּץ֩ לְפָרֹ֨כֶת הָעֵדֻ֜ת בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֗ד יַעֲרֹךְ֩ אֹת֨וֹ אַהֲרֹ֜ן מֵעֶ֧רֶב עַד־בֹּ֛קֶר לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה תָּמִ֑יד חֻקַּ֥ת עוֹלָ֖ם לְדֹרֹֽתֵיכֶֽם׃
ספרא
(ד) מבנין אב משני כתובים – כיצד? לא פרשת הנרות כהרי פרשת שלוח טמאים ולא פרשת שלוח טמאים כהרי פרשת הנרות הצד השוה שבהן שהם ב"צו" – מיד ולדורו'. אף כל דבר שהוא ב"צו" – יהא מיד ולדורות.
ספרא
[ח] "מחוץ לפרוכת העדות" מה תלמוד לומר? לפי שנאמר (שמות מ, כד) "וישם את המנורה באהל מועד נוכח השלחן" איני יודע אם סמוכה לפרוכת, אם סמוכה לפתח… וכשהוא אומר "מחוץ לפרוכת העדות באהל מועד" מלמד שהיא סמוך לפרוכת יותר מן הפתח.
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
(דף פו ע"ב) (ויקרא כד ב) צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך. אמר ר׳ שמואל בר נחמני אליך ולא לי לא לאורח אני צריך שלחן בצפון ומנורה בדרום א״ר זריקא א״ר אלעזר לא לאכילה אני צריך ולא לאורה אני צריך (מ״א ו ד) ויעש לבית חלוני שקופים אטומים תנא שקופים מבפנים ואטומים מבחוץ לא לאורה אני צריך (ויקרא כד ג) מחוץ לפרכת העדות באהל מועד עדות היא ולכל באי עולם ששכינה שרויה בישראל וא״ת לאורה אני צריך והלא כל אותם השנים שהלכו ישראל במדבר לא הלכו אלא לאורי אלא עדות היא לכל באי עולם שהשכינה שרויה בישראל מאי עדותה אמר רבא זה נר מערבי שנותן בה שמן כמדת חברותיה וממנה היה מדליק בה היה מסיים: