ויקרא כד:ז מדרש: אוצר מדרשים, במדבר רבה, ספרא ועין יעקב

פרק ח׳) שלחן שעשה משה במדבר ארכו שתי אמות ורחבו אמה וקומתו אמה ומחצה, שנאמר ועשית שלחן עצי שטים אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קומתו (שמות כ"ה כ"ג). ר׳ יהודה אומר באמה של חמשה טפחים, מכאן אמרו שלחן ארכו עשרה ורחבו חמשה, ולחם הפנים ארכו עשרה ורחבו חמשה, נתן ארכו של לחם כנגד רחבו של שלחן קופל טפחיים ומחצה מכאן וטפחיים ומחצה מכאן, נמצא ארכו ממלא רחבו של שלחן. ר׳ מאיר אומר ארכו של שלחן שנים עשר טפחים ורחבו ששה טפחים, ולחם הפנים ארכו עשרה ורחבו חמשה קופל טפחיים מכאן וטפחיים מכאן, וטפחיים רווח באמצע כדי שתהא הרוח מנשבת בהם. אבא שאול אומר שם היו נותנין שני בזיכי לבונה של לחם הפנים, אמרו לו והלא כבר נאמר ונתת על המערכת לבונה זכה (ויקרא כ״ד ז׳), אמר להם והלא כבר נאמר ועליו מטה מנשה (במדבר ב׳ כ׳) (ר״ל כי הוראת "על" אינו עליו ממש אלא בצדו).

מַעֲשֵׂה הַשֻּׁלְחָן כְּנֶגֶד מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, שֶׁהַשֻּׁלְחָן מְכַסִּין בַּתְּכֵלֶת כְּנֶגֶד דָּוִד שֶׁהָיָה צַדִּיק וְכָרַת לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרִית מַלְכוּת לוֹ וּלְבָנָיו, וּלְכָךְ הִפְרִישׁ כֵּלָיו מִמֶּנּוּ וְכִסָּם בְּתוֹלַעַת שָׁנִי, שֶׁעַל יְדֵי חֵטְא בָּנָיו נֶחְלְקָה מַלְכוּת, וּלְכָךְ הָיָה הוּא וְכֵלָיו בִּכְסוּי אֶחָד, שֶׁבַּסּוֹף מַלְכוּת חוֹזֶרֶת לָהֶם כְּבַתְּחִלָּה, (במדבר ד, ז): וְעַל שֻׁלְחַן הַפָּנִים יִפְרְשׂוּ בֶּגֶד תְּכֵלֶת, עַל כָּל כֵּלִים הָעוֹמְדִים בַּהֵיכָל הָיוּ פּוֹרְשִׂים בֶּגֶד תְּכֵלֶת, מִפְּנֵי שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה שָׁם דּוּגְמַת מְקוֹם שְׁכִינָתוֹ שֶׁל מַעְלָה הַדּוֹמֶה לַתְּכֵלֶת. בְּאֵיזֶה צַד הָיוּ עוֹשִׂין, הָיוּ נוֹתְנִים עַל גּוּפוֹ שֶׁל שֻׁלְחָן בֶּגֶד תְּכֵלֶת לְהַבְדִּיל בֵּינוֹ וּבֵין כֵּלָיו, וְאַחַר כָּךְ נוֹתְנִין כֵּלָיו עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ד, ז): וְנָתְנוּ עָלָיו אֶת הַקְּעָרֹת וגו', הַקְּעָרֹת אֵלּוּ דְּפוּסִין, שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין אֶת לֶחֶם הַפָּנִים בִּדְפוּס וְאוֹפִין אוֹתוֹ בַּתַּנּוּר בִּדְּפוּס, וּכְשֶׁהָיוּ מוֹצִיאִין מִן הַתַּנּוּר הָיוּ מַחֲזִירִין אוֹתוֹ לִדְּפוּס שֶׁלֹא יִשָּׁבֵר הַלֶּחֶם. שְׁלשָׁה דְּפוּסִין הָיוּ שָׁם, אֶחָד לַתַּנּוּר וְאֶחָד לַבָּצֵק וְאֶחָד שֶׁהוּא רוֹדֶה, נוֹתְנִין לִדְּפוּס כְּדֵי שֶׁלֹא יְקַלְקְלוּ אֶת הַלֶּחֶם. אֶת הַכַּפּוֹת, אֵלּוּ בָזִיכֵי לְבוֹנָה שֶׁהָיוּ נוֹתְנִין עַל גַּבֵּי הַמַּעֲרָכוֹת, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (ויקרא כד, ז): וְנָתַתָּ עַל הַמַּעֲרֶכֶת לְבֹנָה זַכָּה, (תוספתא מנחות יא, א): הָא בְּאֵי צַד מְסַדְּרִין לֶחֶם הַפָּנִים, נוֹתֵן שֵׁשׁ חַלּוֹת לְסֵדֶר זֶה וְשֵׁשׁ חַלּוֹת לְסֵדֶר זֶה, אִם נָתַן שְׁמוֹנֶה חַלּוֹת לְסֵדֶר זֶה וְאַרְבַּע חַלּוֹת לְסֵדֶר זֶה, אוֹ שֶׁעָשָׂה שְׁלשָׁה סְדָרִים שֶׁל אַרְבַּע אַרְבַּע, לֹא עָשָׂה כְּלוּם. עָשָׂה שְׁנֵי סְדָרִים שֶׁל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, רַבִּי אוֹמֵר רוֹאִין אֶת הָעֶלְיוֹנוֹת כְּאִלּוּ אֵינָן וְהַתַּחְתּוֹנוֹת כְּשֵׁרוֹת. (ויקרא כד, ט): בְּאֵי צַד מַסְדִּירִים אֶת הַבָּזִיכִין, נוֹתֵן בָּזִיךְ אֶחָד עַל גַּבֵּי סֵדֶר זֶה, וּבָזִיךְ אֶחָד עַל גַּבֵּי סֵדֶר זֶה, אִם נָתַן בָּזִיכִין בְּלֹא לְבוֹנָה אוֹ לְבוֹנָה בְּלֹא בָּזִיכִין, אוֹ שֶׁהָיָה דָבָר חוֹצֵץ בֵּין הַבָּזִיכִין לַלֶחֶם וּבֵין הַלֶּחֶם לַשֻׁלְחָן, הֲרֵי אֵלּוּ פְּסוּלִין. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר בְּתוֹךְ שְׁנֵי טְפָחִים שֶׁבֵּין סֵדֶר לַחֲבֵרוֹ הָיָה נוֹתְנָן, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם וְנָתַתָּ עַל הַמַּעֲרֶכֶת לְבֹנָה זַכָּה, שֶׁהִיא כֻּלָּה סְמוּכָה לַמַּעֲרָכָה, וְאֶת הַמְּנַקִּיֹּת, אֵלּוּ הַקָּנִים, עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה קָנִים שֶׁל זָהָב חֲלוּלִין מְקַבְּלִין טֻמְאָה הָיוּ שָׁם, אַרְבָּעָה עָשָׂר לְסֵדֶר זֶה וְאַרְבָּעָה עָשָׂר לְסֵדֶר זֶה, נִכְנָס בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְשׁוֹמְטָן וְנוֹתְנָן לְאָרְכּוֹ שֶׁל שֻׁלְחָן (ויקרא כד, ה): כָּל הַכֵּלִים שֶׁהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ אָרְכָּן לְאָרְכּוֹ שֶׁל בַּיִת, חוּץ מִן הָאָרוֹן שֶׁהָיָה אָרְכּוֹ נָתוּן כְּנֶגֶד רָחְבּוֹ שֶׁל בַּיִת, כָּךְ הָיוּ בַּדָּיו נְתוּנִין כָּךְ הָיָה נֻטֵּל. (ויקרא כד, י): כֵּיצַד מַסְדִּירִין אַחַר שַׁבָּת הָיָה נִכְנָס מַגְבִּיהַּ רֹאשָׁהּ שֶׁל חַלָּה וְנוֹתֵן קָנֶה תַּחְתֶּיהָ, מַגְבִּיהַּ רֹאשָׁהּ הָאַחֵר וְנוֹתֵן קָנֶה תַּחְתֶּיהָ וְאֶחָד בָּאֶמְצַע, שְׁלשָׁה תַּחַת כָּל חַלָּה וְחַלָּה וּשְׁנַיִם תַּחַת הָעֶלְיוֹנָה שֶׁאֵין עָלֶיהָ מַשֹּׂוֹי, וְהַתַּחְתּוֹנָה נְתוּנָה עַל טָהֳרוֹ שֶׁל שֻׁלְחָן, וְלָמָּה הָיוּ נוֹתְנִין קָנִים בֵּינֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁלֹט הָרוּחַ בָּהֶם וְלֹא יִתְעַפֵּשׁ הַלֶּחֶם, וְלָמָּה הָיוּ הַקָּנִים עֲשׂוּיִם כַּחֲצִי קָנֶה חָלוּל, כְּדֵי שֶׁלֹא יִתְיַקְרוּ עַל הַלֶּחֶם, וּלְכָךְ כְּתִיב בַּצִּוּוּי (שמות כה, כט): וּמְנַקִּיֹּתָיו אֲשֶׁר יֻסַּךְ בָּהֵן, שֶׁהָיוּ מַעֲמִידִין הַלֶּחֶם כְּמִין סֻכָּה, שֶׁכָּל חַלָּה וְחַלָּה נַעֲשֵׂית סֻכָּה לָזוֹ שֶׁהִיא תַּחְתֶּיהָ. וְאֵת קְשׂוֹת הַנָּסֶךְ, אֵלּוּ סְנִיפִין, (תוספתא מנחות ג): אַרְבָּעָה סְנִיפִין שֶׁל זָהָב עוֹשִׂין לוֹ, וְקַרְנַיִם הָיוּ שָׁם שֶׁבָּהֶן סוֹמְכִין אֶת הַחַלָּה הַתַּחְתּוֹנָה, שְׁנַיִם לְסֵדֶר זֶה וּשְׁנַיִם לְסֵדֶר זֶה, מִפְּנֵי שֶׁהַחַלּוֹת דּוֹמוֹת לִסְפִינָה, כְּדֵי שֶׁלֹא תְּהֵא רוֹקֶדֶת, וְהָיוּ הַסְּנִיפִין כְּנֶגֶד הַלֶּחֶם כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַסְּנִיפִין מַגְבִּיהִים אֶת הַלֶּחֶם מֵעַל גַּבֵּי הַשֻׁלְחָן, וּמַהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: קְשׂוֹת הַנָּסֶךְ, שֶׁאַף הֵם הָיוּ מַעֲמִידִין רָאשֵׁי הַחַלּוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת לְמַעְלָה שֶׁלֹא הָיוּ נוֹגְעִין בַּשֻּׁלְחָן וְהָיוּ מְסַכּוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן, אֲבָל אֶמְצָעִית שֶׁל חַלָּה תַּחְתּוֹנָה נוֹגַעַת בַּשֻּׁלְחָן, לְפִי שֶׁחַלָּה עֲשׂוּיָה כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת, חַדָּה מִלְּמַטָּה וְנָסְבָה וְרָחֲבָה מִלְּמַעְלָה. (במדבר ד, ז): וְלֶחֶם הַתָּמִיד עָלָיו יִהְיֶה, מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁאַף בִּשְׁעַת מַסָּעוֹת הָיָה עָלָיו לֶחֶם, (במדבר ד, ח): וּפָרְשׂוּ עֲלֵיהֶם בֶּגֶד תּוֹלַעַת שָׁנִי, עַל הַכֵּלִים וְעַל הַלֶּחֶם, וְאַחַר כָּךְ הָיוּ מְכַסִּין הַשֻּׁלְחָן וְכָל הַכֵּלִים אֲשֶׁר עָלָיו בִּכְסוּי עוֹר תַּחַשׁ, וְהָיוּ מְשִׂימִין בַּדָּיו לִשָֹּׂא אוֹתוֹ בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ד, ח): וְכִסּוּ אֹתוֹ בְּמִכְסֵה עוֹר תָּחַשׁ וְשָׂמוּ אֶת בַּדָּיו.

[ה] "ונתת על המערכת" – יכול מערכה אחת? הריני דן: נאמר כאן "מערכת" ונאמר להלן "מערכת". מה "מערכת" האמור להלן תופס שתים מערכות, אף "מערכת" האמור כאן – תופס שתים מערכות.