וְאֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל תְּדַבֵּ֣ר לֵאמֹ֑ר אִ֥ישׁ אִ֛ישׁ כִּֽי־יְקַלֵּ֥ל אֱלֹהָ֖יו וְנָשָׂ֥א חֶטְאֽוֹ׃
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
תנו רבנן נאמר (שמות כ יב) כבד את אביך ואת אמך ונאמר (משלי ג ט) כבד את ה׳ מהונך השוה הכתוב כבוד אב ואם לכבוד המקום נאמר (ויקרא יט ג) איש אמו ואביו תיראו ונאמר (דברים ו יג) את ה׳ אלהיך תירא השוה הכתוב מוראת אב ואם למוראת המקום נאמר (שמות כא יז) מקלל אביו ואמו מות יומת ונאמר (ויקרא כד טו) איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו השוה הכתוב ברכת אב ואם לברכת המקום אבל בהכאה ודאי אי אפשר וכן בדין ששלשתן שותפין בו:
עין יעקב
יב תָּנוּ רַבָּנָן: נֶאֱמַר: (שמות כ׳:י״ב) "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ", וְנֶאֱמַר: (משלי ג׳:ט׳) "כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ", הִשְׁוָה הַכָּתוּב כִּבּוּד אָב וָאֵם לְכִבּוּד הַמָּקוֹם. נֶאֱמַר: (ויקרא י״ט:ג׳) "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ", וְנֶאֱמַר: (דברים ו׳:י״ג) "אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא", הִשְׁוָה הַכָּתוּב מוֹרָאַת אָב וָאֵם לְמוֹרָאַת הַמָּקוֹם. נֶאֱמַר: (שמות כ״א:י״ז) "וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת", וְנֶאֱמַר: (ויקרא כ״ד:ט״ו) "אִישׁ אִישׁ כִּי יְקַלֵּל אֱלֹהָיו וְנָשָׂא חֶטְאוֹ", הִשְׁוָה הַכָּתוּב בִּרְכַּת אָב וָאֵם לְבִרְכַּת הַמָּקוֹם. אֲבָל בְּהַכָּאָה, וַדַּאי אִי־אֶפְשָׁר, וְכֵן בַּדִּין, שֶׁשְּׁלָשְׁתָּן שֻׁתָּפִין בּוֹ.
ספרא
[ג] "ורגמו אותו" – ולא כסותו. "כל העדה" – וכי כל העדה רוגמתו?! אם כן למה נאמר "העדה"? אלו עדים במעמד כל העדה. יכול הוראת שעה היתה? תלמוד לומר "ואל בני ישראל תדבר לאמר…" – יהא מנהג לדורות.