שֶׁ֚בֶר תַּ֣חַת שֶׁ֔בֶר עַ֚יִן תַּ֣חַת עַ֔יִן שֵׁ֖ן תַּ֣חַת שֵׁ֑ן כַּאֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֥ן מוּם֙ בָּֽאָדָ֔ם כֵּ֖ן יִנָּ֥תֶן בּֽוֹ׃
מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי
מכה איש אין לי אלא מכה את האיש מכה את האשה ואת הקטן מניין ת"ל (ויקרא כ"ד י"ז) כי יכה כל נפש בין איש ובין אשה ובין קטן אין לי אלא האיש המכה אשה המכה מניין ת"ל מכה בין איש בין אשה: אם כן למה נאמר איש שיכול אפלו הכה את הנפלים ובן שמונה יהא חייב ת"ל איש מה איש מיוחד שהוא בן קיימה יצאו הנפלים ובן שמונה שאינן בני קיימה: ומת. מגיד שאינו חייב עד שימות מכאן אתה אומר הכהו ובא אחר ובלבלו האחרון חייב: מות יומת. אין אנו יודעין במה תהא מיתתו של זה הרי הוא אומר (פס' כ') נקם ינקם ונאמר להלן (ויק' כ"ו כ"ה) והבאתי עליכם חרב נקמת נקם ברית מה נקימה האמורה להלן בסייף אף נקימה האמורה כאן בסייף: