וְתַ֥ם לָרִ֖יק כֹּחֲכֶ֑ם וְלֹֽא־תִתֵּ֤ן אַרְצְכֶם֙ אֶת־יְבוּלָ֔הּ וְעֵ֣ץ הָאָ֔רֶץ לֹ֥א יִתֵּ֖ן פִּרְיֽוֹ׃
ספרא
[ג] "ונתתי את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחושה" – זו קשה לכם יותר מן האחרונה; שבאחרונה מהו אומר: "והיו שמיך אשר על ראשך נחשת" (דברים כח, כג) – שיהיה השמים מזיעים כדרך שהנחושת מזיע, והארץ לא תהיה מזיע כדרך שאין הברזל מזיע [והיא משמרת פירותיה]. אבל כאן מהו אומר: "ונתתי את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחושה" – שלא יהיו השמים מזיעים כדרך שאין הברזל מזיע, והארץ תהיה מזיע כדרך שהנחושת מזיע והיא מאבדת פירותיה. "ותם לריק כחכם" – רבי אומר זה הכרם. ויש אומרים זה הפשתן. ויש אומרים זה הכח. דבר אחר: זה שהוא משיא את בתו ונותן לה ממון הרבה ולא הספיקו שבעת ימי המשתה לצאת עד שמתה בתו – נמצא קובר את בתו ומאבד את ממונו.
ספרי דברים
והאדמה לא תתן את יבולה, אף לא נפלה. והאדמה לא תתן את יבולה, אף מה שאתה מביא לה או יהא אילן עושה פירות תלמוד לומר (שם כו כ) ועץ השדה לא יתן פריו או יהו עושים עצים להסיק בהם תנור וכירים תלמוד לומר ועץ השדה לא יתן פריו או ילך לחוצה לארץ ויהא שרוי בטובה תלמוד לומר (דברים כח כג) והיו שמיך אשר על ראשך נחשת והארץ אשר תחתיך ברזל בכל מקום.