ויקרא כו:מ מדרש: ספרא, ספרי זוטא, במדבר רבה ומדרש אגדה

[ג] "והתודו את עונם ואת עון אבֹתם" – לצד התשובה הם הדברים; שמיד שהם מתודים על עונותיהם, מיד אני חוזר ומרחם עליהם שנאמר "והתודו את עונם ואת עון אבותם במעלם אשר מעלו בי".

וידבר, דבר אל בני ישראל איש או אשה, לפה שנאמר והתודה אשר חטא עליה (ויקרא ה ה) יתודה על חטא אשר חטא. עליה על החטאת כשהיא קיימת לא משנשחטה אין במשמע שיתודה היחיד אלא על ביאת המקדש [ומנין את מרבה שאר כל המצות אמרת דבר והתודו] ומנין אף מיתות וכריתות אמרת חטאת חטאתם. כל חטאת לרבות מצוה בלא תעשה כי יעשו לרבות מצות עשה אין במשמע ודוי אלא ליחיד מנין אף לצבור ודוי אמרת דבר והתודו [יכול בזמן שהן מביאין מתודין ומנין אף בזמן שאין מביאין אמרת בני ישראל והתודו ומנין אף מיתות וכריתות אמרת חטאת חטאתם. כל חטאת לרבות מצוה בלא תעשה כי יעשו לרבות מצות עשה] אין במשמע ודוי אלא בארץ ומנין אף בגלות ודוי אמרת והתודו את עונם ואת עון אבותם (ויקרא כו מ) וכן דניאל אומר לך ה' הצדקה ולנו בשת הפנים (דניאל ט ז) מפני מה כי חטאנו לך:

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (במדבר ה, ו), תָּנֵי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל מִתְוַדִּים, וְאֵין מִתְוַדִּים לֹא עַל יְדֵי גּוֹיִם וְלֹא עַל יְדֵי תּוֹשָׁבִים. (במדבר ה, ו): אִישׁ אוֹ אִשָּׁה, לְהַשְׁווֹת אִשָּׁה לָאִישׁ בְּכָל חַטָּאת וּנְזָקִין שֶׁבַּתּוֹרָה. (במדבר ה, ו): כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם, לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (ויקרא ה, כא): נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וגו', אֲבָל בְּגוֹזֵל הַגֵּר לֹא שָׁמַעְנוּ בְּכָל הַתּוֹרָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם, בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל גּוֹזֵל הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ, שֶׁיְּשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ לַכֹּהֲנִים וְאָשָׁם לַמִּזְבֵּחַ, זוֹ מִדָּה בַּתּוֹרָה כָּל פָּרָשָׁה שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּמָקוֹם אֶחָד וְחִסַּר בָּהּ דָּבָר אֶחָד וְחָזַר וּשְׁנָאָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר, לֹא שְׁנָאָהּ אֶלָּא עַל שֶׁחִסַּר דָּבָר אֶחָד. כִּי יַעֲשׂוּ, שֶׁחָשְׁבוּ לַעֲשׂוֹת וְלֹא עָשׂוּ, לְלַמֶּדְךָ שֶׁמַּעֲשֶׂה שֶׁמְחַשֵּׁב אָדָם לַחֲטוֹא כְּמוֹעֵל בַּמָּקוֹם. מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם, מִמַּה שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵרוֹ עַל הַגְּנֵבוֹת וְעַל הַגְּזֵלוֹת וְעַל לָשׁוֹן הָרָע. (במדבר ה, כא): לִמְעֹל מַעַל בַּה', לְרַבּוֹת הַנִּשְׁבַּע בַּשֵּׁם לַשֶּׁקֶר וְהַמְּקַלֵּל. דָּבָר אַחֵר, מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם לִמְעֹל מַעַל בַּה', לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (ויקרא ה, כא כב): נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וגו' אוֹ מָצָא אֲבֵדָה, אֵין לִי אֶלָּא בַּמְּשַׁקֵּר בָּאֵלּוּ מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מְשַׁקֵּר בַּמָּקוֹם, בִּשְׁאָר כָּל דָּבָר מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם לִמְעֹל מַעַל בַּה' וגו'. לִמְעֹל מַעַל, אֵין מְעִילָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא שִׁקּוּר, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברי הימים א ה, כה): וַיִּמְעֲלוּ בֵּאלֹהֵי אֲבֹתֵיהֶם, וְאוֹמֵר (יהושע ז, א): וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם, וְאוֹמֵר (דברי הימים א י, יג): וַיָּמָת שָׁאוּל בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל, וְאוֹמֵר בְּעֻזִּיָּה (דברי הימים ב כו, יח): צֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ כִּי מָעַלְתָּ, וְאוֹמֵר (במדבר ה, יב): וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל, (במדבר ה, ו): וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר בְּגוֹזֵל אֶת הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ וְהָלַךְ לְהָבִיא אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הָאָשָׁם וְלֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא עַד שֶׁמֵּת, שֶׁיִּהְיוּ הַיּוֹרְשִׁים פְּטוּרִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, אוֹ כְּשֵׁם שֶׁפְּטוּרִים מִן הָאָשָׁם כָּךְ הֵם פְּטוּרִים מִן הַקֶּרֶן, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ה, ז): וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ. וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, הַכֹּל בְּמַשְׁמַע הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַגֵּרִים בְּמַשְׁמַע, מַשְׁמַע מֵבִיא אֶת אֵלּוּ וּמֵבִיא אֶת הַקָּטָן, אָמַרְתָּ, מָה אִם עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים הַחֲמוּרָה פָּטַר בָּהּ אֶת הַקָּטָן, קַל וָחֹמֶר לְכָל מִצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. (במדבר ה, ו ז): וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, וְהִתְוַדּוּ, לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (ויקרא ה, ה): וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ, אֵין לִי אֶלָּא חַטָּאת שֶׁטְעוּנָה וִדּוּי, אָשָׁם מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא וְהִתְוַדּוּ. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר בָּנָה אָב לְכָל הַמֵּתִים שֶׁטְּעוּנִין וִדּוּי, אֵין בְּמַשְׁמַע וִדּוּי אֶלָּא בָּאָרֶץ, וּמִנַּיִן אַף בַּגָּלוּת וִדּוּי, אָמַרְתָּ (ויקרא כו, מ): וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֹנָם וְאֶת עֲוֹן אֲבֹתָם וגו', וְכֵן דָּנִיֵּאל אוֹמֵר (דניאל ט, ז): לְךָ ה' הַצְּדָקָה וגו', מִפְּנֵי מָה, כִּי (דניאל ט, ח): חָטָאנוּ לָךְ. (במדבר ה, ז): וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם, אֲשֶׁר עָשׂוּ, וְלֹא עַל מַה שֶּׁעָשָׂה אָבִיו, שֶׁאִם אָמַר לוֹ תֵּן פִּקָּדוֹן שֶׁהִפְקַדְתִּי אֵצֶל אָבִיךָ, וְהוּא אוֹמֵר לֹא נָתַתָּ פִּקָּדוֹן, מַשְׁבִּיעַנִי וְאָמַר אָמֵן, וּלְאַחַר מִכָּאן נִזְכָּר, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא חַיָּב, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ, וְלֹא עַל מַה שֶּׁעָשָׂה אָבִיו. (במדבר ה, ז): וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ, לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (ויקרא ה, כד): וְשִׁלַּם אֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ, אֵין לִי אֶלָּא עִקַּר דָּמִים, חֹמֶשׁ מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִישִׁתוֹ. בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִישִׁתוֹ יֹסֵף, כְּשֶׁהוּא בְּרֹאשׁוֹ מְבִיאִים חֹמֶשׁ וְאָשָׁם וְאֵין מְבִיאִים עַל תַּשְׁלוּמֵי כֵּפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה חֹמֶשׁ וְאָשָׁם. וַחֲמִישִׁתוֹ יֹסֵף עָלָיו, שֶׁיְהֵא הוּא וְחֻמְשׁוֹ חֲמִשָּׁה. (במדבר ה, ז): וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ, לְמִי שֶׁנִּגְזַל מִשֶּׁלּוֹ. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר הֲרֵי שֶׁהָיָה הַנִּגְזָל חַיָּב מָנֶה לַחֲבֵרוֹ וּבָא בְּבֵית דִּין וְלֹא הִסְפִּיק לִתְּנוֹ עַד שֶׁנִּמְצָא בַּעַל חוֹב שֶׁל נִגְזָל, מִנַּיִן שֶׁמּוֹצִיאִין מִן יְדֵי הַגַּזְלָן וְנוֹתְנִין לְבַעַל חוֹב שֶׁל נִגְזָל, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ, מִכָּל מָקוֹם. (במדבר ה, ח): וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל, אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ אִשָּׁה מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ה, ח): לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו, (במדבר ה, ח): הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן, בַּכֶּסֶף הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בָּאָשָׁם, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (במדבר ה, ח): מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים, הֲרֵי אָשָׁם אָמוּר, הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה', בַּכֶּסֶף הַכָּתוּב מְדַבֵּר. הָאָשָׁם זֶה הַקֶּרֶן, הַמּוּשָׁב זֶה הַחֹמֶשׁ, לַה' לְאָסְרוֹ לַזָּרִים. אוֹ יָכוֹל מְקֻדָּשׁ, תַּלְמוּד לוֹמַר: לַכֹּהֵן, קְנָאוֹ הַשֵּׁם וּנְתָנוֹ לַכֹּהֲנִים, לַכֹּהֵן שֶׁבְּאַנְשֵׁי מִשְׁמָר. מִלְּבַד אֵיל הַכִּפּוּרִים, מִכָּאן אָמְרוּ (גמרא בבא קמא ק-א): מִשְׁמֶרֶת שֶׁזָּכְתָה בַּכֶּסֶף זָכְתָה בָּאַיִל. בְּאֵיזֶה אַיִל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, בְּאַיִל הָאָמוּר לְהַלָּן בַּמְּכַחֵשׁ בַּפִּקָּדוֹן וּבַגָּזֵל. (ויקרא ה, כה): וְאֶת אֲשָׁמוֹ יָבִיא לַה' אַיִל תָּמִים מִן הַצֹּאן וגו'. (במדבר ה, ח): אֲשֶׁר יְכַפֶּר, צָרִיךְ שֶׁיַּקְדִּים כֶּסֶף לָאַיִל. (במדבר ה, ח): בּוֹ, פְּרַט לְאַיִל שֶׁמֵּת. (במדבר ה, ח): עָלָיו, הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר הֲרֵי שֶׁגָּזַל אֶת חֲבֵרוֹ וְנִשְׁבַּע לוֹ וְנָתַן הַכֶּסֶף לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר וְהָלַךְ לְהָבִיא אֶת הָאָשָׁם וְלֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא עַד שֶׁמֵּת, מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁיּוֹרְשָׁיו פְּטוּרִים לְהָבִיא אֵיל הַכִּפּוּרִים בִּמְקוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו, יָצָא זֶה שֶׁכִּפְּרָה לוֹ נַפְשׁוֹ.