ויקרא כז:ח מדרש: עין יעקב וספרא

יז אָמַר רַב חִסְדָּא: אֵין הַגְּשָׁמִים נֶעְצָרִים, אֶלָּא בִּשְׁבִיל בִּטּוּל תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: (איוב כ״ד:י״ט) "צִיָּה גַם חֹם יִגְזְלוּ מֵימֵי שֶׁלֶג". מַאי מַשְׁמַע? תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: בִּשְׁבִיל דְּבָרִים שֶׁצִוִּיתִי אֶתְכֶם בִּימוֹת הַחַמָּה וְלֹא עֲשִׂיתֶם, יִגָּזְלוּ מִכֶּם מֵימֵי שֶׁלֶג בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פָּזִי: אֵין הַגְּשָׁמִים נֶעְצָרִין, אֶלָּא בִּשְׁבִיל מְסַפְּרֵי לָשׁוֹן־הָרַע, שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי כ״ה:כ״ג) "רוּחַ צָפוֹן תְּחוֹלֵל גָּשֶׁם, וּפָנִים נִזְעָמִים לְשׁוֹן סָתֶר". אָמַר רַב סַלָא, אָמַר רַב הַמְנוּנָא: אֵין הַגְּשָׁמִים נֶעְצָרִין, אֶלָּא בִּשְׁבִיל עַזֵּי־פָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: (ירמיהו ג׳:ג׳) "וַיִּמָּנְעוּ רְבִבִים וּמַלְקוֹשׁ לוֹא הָיָה, וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ" וְגוֹ'. וְאָמַר רַב סַלָּא, אָמַר רַב הַמְנוּנָא: כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַזּוּת־פָּנִים, סוֹף נִכְשָׁל בַּעֲבֵרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ". רַב נַחְמָן (בר יצחק) אָמַר: בְּיָדוּע,ַ שֶׁנִּכְשָׁל בַּעֲבֵרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: 'הָיָה לָךְ', וְלֹא נֶאֱמַר: 'יִהְיֶה לָךְ'. (ו)אָמַר רַבָּה בַּר [רַב] הוּנָא: כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַזּוּת פָּנִים, מֻתָּר לִקְרוֹתוֹ 'רָשָׁע', שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי כ״א:כ״ט) "הֵעֵז אִישׁ רָשָׁע בְּפָנָיו". רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: מֻתָּר לִשְׂנֹאתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (קהלת ח׳:א׳) "וְעֹז פָּנָיו יְשֻׁנֶּא". אַל תִּקְרִי, 'יְשֻׁנֶּא', אֶלָּא 'יִשָּׂנֵא', אָמַר רַב קְטִינָא: אֵין הַגְּשָׁמִים נֶעְצָרִין, אֶלָּא בִּשְׁבִיל בִּטּוּל תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (קהלת י׳:י״ח) "בַּעֲצַלְתַּיִם יִמַּךְ הַמְּקָרֶה", בִּשְׁבִיל עַצְלוּת שֶׁהָיָה בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא עָסְקוּ בַּתּוֹרָה, נַעֲשָׂה שׂוֹנְאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מָךְ, וְאֵין 'מָךְ' אֶלָּא עָנִי, שֶׁנֶּאֱמַר: (ויקרא כ״ז:ח׳) "וְאִם מָךְ הוּא מֵעֶרְכֶּךָ". וְאֵין 'מְקָרֶה' אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים ק״ד:ג׳) "הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו". רַב יוֹסֵף אָמַר: מֵהָכָא: (איוב ל״ז:כ״א) "וְעַתָּה לֹא רָאוּ אוֹר, בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים, וְרוּחַ עָבְרָה וַתְּטַהֲרֵם", וְאֵין 'אוֹר' אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי ו׳:כ״ג) "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר". "בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים", תָּנִי דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁרָקִיעַ נַעֲשָׂה בְּהוֹרִין בְּהוֹרִין לְהוֹרִיד טַל וּמָטָר, רוּחַ עָבְרָה וַתְּטַהֲרֵם.

[ד] "ולקח כבש אחד אשם" מה ת"ל "אחד"? זו שאל רבי עקיבא את ר' נחמיה מה ת"ל "אחד"? אמר לו, זה מביא מהשג יד ומטמא מקדש מביא מהשג יד: מה מטמא מקדש מביא שניים תחת אחת אף זה יביא שניים תחת אחת והעולה תעלה חובה. אמר לו ר' עקיבא ממקום שבאת! זה מביא מהשג יד ומטמא מקדש מביא מהשג יד. מה מטמא מקדש מביא שנים תחת כפרתו אף זה יביא שנים תחת כפרתו! אמר לו אם לאו מה אתה מקיימו? אמר לו: זה מביא מהשג יד ובערכים מביא מהשג יד. מה בערכים מביא כל השג ידו אף זה יביא כל השג ידו… ת"ל "אחד".

[ו] או יכול שאני מוציא דבר שהנשמה תלויה בו? תלמוד לומר "נפשות". "נפשות" – ולא המת. אוציא את המת ולא אוציא את הגוסס? תלמוד לומר 'והעמיד..והעריך' – את שיש לו 'העמדה' יש לו 'הערכה', ואת שאין לו 'העמדה' אין לו 'הערכה'.