לֹ֣א יַחֲלִיפֶ֗נּוּ וְלֹֽא־יָמִ֥יר אֹת֛וֹ ט֥וֹב בְּרָ֖ע אוֹ־רַ֣ע בְּט֑וֹב וְאִם־הָמֵ֨ר יָמִ֤יר בְּהֵמָה֙ בִּבְהֵמָ֔ה וְהָֽיָה־ה֥וּא וּתְמוּרָת֖וֹ יִֽהְיֶה־קֹּֽדֶשׁ׃
ספרא
[ב] יכול אף הקדש בדק הבית יעשה תמורה? תלמוד לומר "קרבן" – יצא הקדש בדק הבית שאינו "קרבן".
ספרא
[ג] אוציא הקדש בדק הבית שאינו קרבן ולא אוציא את של ציבור? תלמוד לומר "לא יחליפנו". אוציא את של ציבור ולא אוציא את של שותפים? תלמוד לומר "ולא ימיר אותו" – היחיד עושה תמורה ואין ציבור ולא השותפים עושין תמורה.
ספרא
[ה] "ולא ימיר אֹתו" – הקדש עושה תמורה ואין תמורה עושה תמורה. ר' יהודה אומר: הולד עושה תמורה. אמרו לו: הקדש עושה תמורה; ולא הולד ולא התמורה עושה תמורה.