וְהֶעֱרִ֤יךְ הַכֹּהֵן֙ אֹתָ֔הּ בֵּ֥ין ט֖וֹב וּבֵ֣ין רָ֑ע כְּעֶרְכְּךָ֥ הַכֹּהֵ֖ן כֵּ֥ן יִהְיֶֽה׃
ספרא
[ב] "טמאה" – לרבות את המתה. יכול אפילו אמר "הרי זו הקדש" ומתה, תפדה? תלמוד לומר והעמיד…והעריך" – את שיש לו עמדה יש לו ערכה ואת שאין לו עמדה אין לו ערכה.
ספרא
[ו] "והעריך הכהן אֹתה בין טוב ובין רע" – אין פודים ההקדשות אכסרה. "כערכך הכהן כן יהיה" – אמר אחד "הרי הוא שלי בעשר סלעים", אמר אחד בעשרים, אמר אחד בשלשים, אמר אחד בארבעים, אמר אחד בחמשים. חזר בו של חמשים – ממשכנים מנכסיו עד עשר; חזר בו של ארבעים – ממשכנים מנכסיו עד עשר; חזר בו של שלשים – ממשכנים מנכסיו עד עשר; חזר בו של עשרים – ממשכנים מנכסיו עד עשר; חזר בו של עשר – מוכרים אותו בשוה ונפרעים משל עשר המוֹתר.
ספרא
[ז] "ואם גאל יגאלנה" – לרבות את האשה. "ואם גאל יגאלנה" – לרבות את היורש. "ויסף חמישתו על ערכך" – הרי כאן שתים: אחד מוסיף חמישית ואחד שאינו מוסיף חמישית, ואין ידוע אם בבעלים, אם בכל אדם…; מה מצינו בגאולות האמורות למטן – הבעלים מוסיפים חמשית ואין כל אדם מוסיפים חמישית, אף הגאולות האמורות כאן – הבעלים מוסיפים חמשית ואין כל אדם מוסיף חמשית.