וְאִם־לֹ֤א יִגְאַל֙ אֶת־הַשָּׂדֶ֔ה וְאִם־מָכַ֥ר אֶת־הַשָּׂדֶ֖ה לְאִ֣ישׁ אַחֵ֑ר לֹ֥א יִגָּאֵ֖ל עֽוֹד׃
ספרא
[ה] "וקם הבית" – אין לי אלא הבית. מנין בתי בדים, בורות שיחין ומערות, ומרחצאות, והשובכות והמגדלות? תלמוד לומר "אשר בעיר". יכול שאני מרבה את השדות? תלמוד לומר "בית" – מה "בית" מיוחד בית דירה, יצאו שדות שאינם בית דירה, דברי ר' יהודה.
ספרא
[ה] מתוך שנאמר "ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה", יכול אף בלוים כן? תלמוד לומר "גאולת עולם תהיה ללוים". מתוך שנאמר "ואם לא יגאל את השדה ואם מכר את השדה לאיש אחר לא יגאל עוד והיה השדה בצאתו ביובל קדש לה' כשדה החרם לכהן תהיה אחוזתו", יכול אף בלוים כן? תלמוד לומר "גאולת עולם תהיה ללוים".
מדרש תנחומא
אָמַר מֹשֶׁה: רִבּוֹנִי, מִשִּׁבְעִים אֻמּוֹת אֵין אַתְּ מְצַוֵּנִי עַל אַחַת מֵהֶם אֶלָּא עַל יִשְׂרָאֵל, כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. (שמות ל, יב). וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תֹּאמַר (שמות ל, לא), וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר (שמות ל, לא), צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (ויקרא כ, ב), וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (ויקרא כז, כ). כָּל מַה שֶּׁאַתָּה מְצַוֵּינִי, עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אָמַר לוֹ: לְפִי שֶׁהֵם חֲבִיבִין עָלַי מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְהֵם סְגֻלָּתִי וּבָהֶם חָשַׁקְתִּי וּבָהֶם בָּחַרְתִּי, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְךָ בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה (דברים יד, ב). בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה חִבְּבָן, שֶׁקְּרָאָן חֲמִשָּׁה פְּעָמִים בְּפָסוּק אֶחָד, וָאֶתְּנָה אֶת הַלְוִיִּם נְתֻנִים לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וְגוֹ' (במדבר ח, יט).