ויקרא כז:כז מדרש: ספרא, מדרש לקח טוב וספרי במדבר

[א] "ואם כל בהמה" – יכול בבהמה טמאה הכתוב מדבר? כשהוא אומר (ויקרא כז, כז) "ואם בבהמה הטמאה וּפָדָה", הרי בהמה טמאה אמורה! – הא אינו מדבר אלא בפסולי המוקדשין שיפדו. יכול יפדו על מום עובר? תלמוד לומר "אשר לא יקריבו ממנה קרבן לה'" – יצא מום עובר שהוא כשר ליקרב למחר.

[א] "ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך" מה תלמוד לומר? לפי שנאמר (ויקרא כז, כה) "בשקל הקדש", יכול אין לי אלא סלעים של הקדש; מנין לרבות דבר המטלטל? תלמוד לומר "ופדה" – לרבות דבר המטלטל. ואם כן למה נאמר "בשקל הקדש"? – פודה בכל דבר שהוא מטלטל ובלבד שהוא צריך לישום בכסף; אמר "טלית זו תחת חמור זה", יצא לחולין וצריך לעשות דמים.

[ב] "וְיָסַף חֲמִשִׁתוֹ עָלָיו" – שיהא הוא וחומשו חמשה. "ואם לא יגאל" – בבעלים. "ונמכר בערכך" – לכל אדם.