ויקרא כז:כח מדרש: ספרא, מדרש לקח טוב וספרי במדבר

[ג] "אַךְ כָּל חֵרֶם אֲשֶׁר יַחֲרִם אִישׁ לַיהוָה מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ" – ולא כל אשר לו. "…מאדם" – לרבות עבדו ושפחתו הכנענים. או "אדם" – לרבות עבדו ושפחתו העברים"? תלמוד לומר "ובהמה". "מאדם" – ולא כל אדם, ['מבהמה' – ולא כל בהמה], "ומשדה אחוזתו" – ולא כל שדה אחוזתו; יכול אם החרים אדם את כולם יהיו מוחרמים? תלמוד לומר "אך". אמר ר' אלעזר בן עזריה, ומה לגבוה אין אדם רשאי להחרים את נכסיו, על אחת כמה וכמה שיהא אדם חייב להיות חס על נכסיו!

[ד] "לא ימכר" – לגזבר; "ולא יגאל" – לבעלים. ומה יעשה לו? (ויקרא כז, כא) "כשדה החרם לכהן תהיה אחוזתו". או יכול אף על פי שפירש לשם? תלמוד לומר (ויקרא כז, כח) "הוא".

[ה] ר' יהודה בן בתירה אומר מנין שסתם חרמים לבדק הבית? תלמוד לומר "כל חרם קדש קדשים הוא לה'". או יכול אף על פי שפירש לכהן? תלמוד לומר "הוא".