ויקרא כז:לב מדרש: ספרא, אוצר מדרשים, מדרש לקח טוב ומדרש אגדה

[א] "כֹּל אֲשֶׁר יַעֲבֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט" – פרט לטריפה שאינה עוברת. אין לי אלא בזמן שמונים בשבט; רבוצים או עומדים מנין? תלמוד לומר "העשירי יהיה קדש". אין לי אלא בזמן שקרא שמו "עשירי"; מנין אף על פי שלא קרא שמו "עשירי"? תלמוד לומר "העשירי יהיה קדש". יכול אפילו היו לו מאה ונטל עשרה? עשרה ונטל אחד? תלמוד לומר "העשירי" – אין זה מעשר. ר' יוסי בר' יהודה אומר – מעשר.

[ב] קרא לתשיעי עשירי, ולעשירי תשיעי, ולאחד עשר עשירי; מנין ששלשתן מקודשים? תלמוד לומר "העשירי יהיה". או יכול שאני מרבה את שנים עשר? אמרת לא. הואיל והוא מקדש (ס"א מקודש) וטעותו הקדש (ס"א מתקדשת): מה הוא אינו מקדש (ס"א מקודש) אלא את הסמוך לו, אף טעותו אינו מקדש (ס"א לא תתקדש) אלא את הסמוך לו.

[כתיב] עקב אשר שמע אברהם בקולי (בראשית כ״ו ה'), עקב מנין שני אברהם (קע׳׳ב) חוץ משלש שנים שלא הכיר את בוראו. אשה טובה עטרת בעלה (משלי י״ב ד') זו שרה אמנו. יו״ד שנטל ממנה היכן הלך? פליגי בה תרי אמוראי חד אמר נחלק לשנים והוסיפו על שמו של אברהם ה' חצי יו״ד הניטל משרה, ונשאר לה ה', ונתגדל אברהם ממנה והיא לא חסרה כלום, לקיים בה אשה טובה עטרת בעלה. וחד אמר היו״ד ניתן ליהושע שנאמר ויקרא משה ליהושע בן נון יהושע (במדבר ל״ז ט״ז) אמר לו יה יושיעך מעצת מרגלים. יצחק על שמו נקרא, יו״ד כנגד י' נסיונות, צ׳ כנגר שני שרה כשנולד יצחק, ח׳ כנגד שמונה ימים שנימול, ק׳ כנגד שני אברהם בהולידו אותו. יעקב על שמו נקרא, י' כנגד נדרו שאמר העשירי יהיה קודש (ויקרא כ״ז ל״ב), שהוציא העשירי מבניו, לאחר שהוציא הבכורות והיה לוי העשירי והוא קודש לה', ע׳ כנגד שבעים נפש שירדו למצרים, ק' כנגד אותיות שנתברך בהם, הוציא השם מהם נשתיירו מאה, ב׳ כנגד שני מלאכים עולים ויורדים. כתב שבלוחות שש מאות ושלש עשרה אותיות מאנכי עד לרעך, והן הם שש מאות ושש עשרה מצוות שמצטרפות לכל התורה כולה וכולם ניתנו למשה: תורה, מקרא ומשנה, תלמוד וחוקים ומשפטים, הלכות ואגדות, מצוות ועדות. תור״ה בגימטריא שש מאות ואחת עשרה שנתנו למשה בסיני, אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום. נפחתו מחשבון [תרי״ג כנגד] תורה שנים, שנים כנגד תורה יראה שאין לך בכל המדות גדולה מיראה שאין הקב"ה חפץ אלא יראה שנאמר ועתה ישראל מה ה׳ שואל מעמך כי אם ליראה (דברים י' י״ב), ירא״ה בגימטריא שש מאות ואחד עשר [נפחתו] להו תרי ענוה וחכמה, דאמר מר אין בור ירא חטא ולא עם הארץ חסיד, וכנגדו ברית מילה, ברית בגימטריא שש מאות ותרי [עשר] והוא תורה.