ויקרא כ:יב מדרש: ספרא

הוספה: [י] "ואיש אשר ישכב את כלתו…תבל עשו" – על שם שתיבל את החוט. "תבל עשו" – על שם שחיתו את החטא. "מות יומתו" – בסקילה. אתה אומר בסקילה או באחת מכל מיתות האמורות בתורה? תלמוד לומר "דמיהם בם" ונאמר להלן (ויקרא כ, כז) "דמיהם בם". מה "דמיהם בם" האמורים להלן – בסקילה, אף "דמיהם בם" האמורים כאן בסקילה. עונש שמענו אזהרה לא שמענו. תלמוד לומר (ויקרא יח, טו) "ערות כלתך לא תגלה". אי "כלתך", אפילו שפחה? אפילו נכרית? תלמוד לומר "אשת בנך הוא" – לא אמרתי אלא באשה שיש לה אישות עם בנך, יצאו השפחה והנכרית שאין להם אישות עם בנך.