זכריה ה:יא מדרש: רות רבה (לרנר), רות רבה ומדרש לקח טוב

ותאמר אמצא חן בעיניך אדוני כי ניחמתני [וכי דברת על לב שפחתך ואנכי לא אהיה כאחת שפחותיך] (רות ב: יג) אמר לה, חס ושלום, מן האמהות. אין את נקראת מן האמהות. ודכותה: ונבח הלך וילכד את קנת [ואת בנותיה ויקרא לה נבח בשמו] (במדבר לב: מב), מלמד שלא עמד לה אותו השם. ודכוותה: ויאמר אלי לבנות לה בית בארץ שנער (זכריה ה: יא). מלמד שאין לשקר עמידה. והדין, ויאמר לה בעז לעת האוכל (רות ב: יד).

וַתֹּאמֶר אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנִי וגו' וְאָנֹכִי לֹא אֶהְיֶה כְּאַחַת שִׁפְחֹתֶךָ (רות ב, יג), אָמַר לָהּ חַס וְשָׁלוֹם אֵין אַתְּ מִן הָאֲמָהוֹת, אֶלָּא מִן הָאִמָּהוֹת. וְדִכְוָותָהּ (במדבר לב, מב): וְנֹבַח הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת קְנָת וְאֶת בְּנֹתֶיהָ וגו', מְלַמֵּד שֶׁלֹא עָמַד לָהּ אוֹתוֹ הַשֵּׁם. וְדִכְוָותָהּ (זכריה ה, יא): וַיֹּאמֶר אֵלַי לִבְנוֹת לָה בַיִת בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר. מְלַמֵּד שֶׁאֵין לַשֶּׁקֶר תְּשׁוּעָה.

ויאמר לה בעז. לה לא מפיק ה' אמר לה חס ושלום אין את שפחה אלא גברת את ודכוותיה (במדבר ל"ב מ"ב) ויקרא לה נבח בשמו שלא עמד לה אותו השם וכן (זכריה ה' י"א) לבנות לה בית בארץ שנער מלמד שאין לשקרן תשועה.