זכריה יא:יא מדרש: בראשית רבה

וַתֻּפַ֖ר בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַיֵּדְע֨וּ כֵ֜ן עֲנִיֵּ֤י הַצֹּאן֙ הַשֹּׁמְרִ֣ים אֹתִ֔י כִּ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה הֽוּא׃

בראשית רבה

עוד כל ימי הארץ זרע וקציר וקור וחום וגו' - רבי יודן משם ר' שמואל: מה סבורים בני נח שבריתן כרותה עומדת לעד?! אלא כל זמן שהשמים והארץ קיימין, בריתן קיימת, לכשיבא אותו יום שכתוב בו, (ישעיה נא): כי שמים כעשן נמלחו, והארץ כבגד תבלה. באותה שעה, ותופר ביום ההוא וגו'. אמר רבי אחא: מי גרם להם שימרדו בי, לא ע"י שהיו זורעין ולא קוצרין, יולדין ולא קוברין?! מיכן ואילך, זרע וקציר, יולדין וקוברין, קור וחום, חמה חכאבית, קיץ וחורף, מקייץ אני עליהם את העוף, היך מה דאת אמר (שם יח): וקץ עליו העיט וכל בהמת הארץ עליו תחרף. מעשה היה באחד מגדולי הדור, שהיה חושש את ראשו. ואית דאמר ר' שמואל בר נחמן היה אומר: חמי מה עבד לן דרא דמבולא. דבר אחר: עוד כל ימי הארץ רב הונא בשם רבי אחא: מה סבורים בני נח, שבריתן כרותה ועומדת לעד?! כך אמרתי להם: עוד כל ימי הארץ וגו'. אלא, כל זמן שהיום והלילה קיימין, בריתן קיימת, וכשיבא אותו היום שכתוב בו (זכריה יד): והיה יום אחד הוא יודע לה', לא יום ולא לילה, באותה שעה, ותופר ביום ההוא. אמר רבי יצחק: מי גרם להם שימרדו בי, לא על שהן זורעין ולא קוצרין?! דאמר ר' יצחק: אחת למ' שנה היו זורעים ומהלכין מסוף העולם ועד סופו לשעה קלה, ומתלישין ארזי לבנון בהליכתן, והיו אריות ונמרים חשובים בעיניהם, כנימה בבשרו. הא כיצד היה להם? אויר יפה כמן הפסח ועד העצרת. רבי שמעון בן גמליאל אומר משום ר' מאיר; וכן היה רבי דוסא אומר כדבריו. חצי תשרי ומרחשון וחצי כסליו זרע. חצי כסליו וטבת וחצי שבט חורף. חצי שבט ואדר וחצי ניסן קור. חצי ניסן ואייר וחצי סיון קציר. חצי סיון ותמוז וחצי אב קיץ. חצי אב ואלול וחצי תשרי חום. ר' יהודה: מונה ממרחשון. ר' שמעון: מתחיל מתשרי. אמר רבי יוחנן: לא שמשו מזלות כל שנים עשר חדש. אמר לו רבי יונתן: שמשו, אלא שלא היה רשומן ניכר. ר' אליעזר ור' יהושע, ר' אליעזר אומר: לא ישבותו, לא שבתו. רבי יהושע אומר: לא ישבותו, מכלל ששבתו:
שאל רבBookmarkShareCopy