זכריה יא:יב מדרש: בראשית רבה

אוסרי לגפן עירה - רבי יהודה ור' נחמיה ורבנן רבי יהודה אמר: גפן שכחה רע, אוסרין לה ברקום אחד, ולשורקה, שני בני אתונו. כבס ביין לבושו, זה החלב. ובדם ענבים סותה, זה האדום. ר' נחמיה אמר: אוסרי לגפן עירה, מאוסרי לגפן עירה, העיר אשר בחרתי בה. ולשורקה בני אתונו, בנים האתנים, ראוים לעמוד ממנו. ורבנן אמרי: אני נאסר לגפן. ושורקה, עירו והאתונו, לכשיבא אותו שכתוב בו (זכריה ט): עני ורוכב על חמור וגו'. כבס ביין לבושו, שהוא מחוור להן דברי תורה. ובדם ענבים סותה, שהוא מחוור להם טעיותיהן. אמר רבי חנין: אין ישראל צריכין לתלמודו של מלך המשיח לעתיד לבא, שנא' (ישעיה יא): אליו גוים ידרושו, לא ישראל. א"כ למה מלך המשיח בא, ומה הוא בא לעשות? לכנס גליותיהן של ישראל, וליתן להם שלושים מצות, הה"ד (זכריה יא): ואמר אליהם אם טוב בעיניכם וגו'. רב אמר: אלו שלושים גבורים. רבי יוחנן אמר: אלו שלושים מצות. אמר לו לרבי יוחנן: לא שמיעא לרב, שאינו מדבר אלא באומות העולם. על דעתיה דרב, בשעה שישראל זוכין, רובן בבבל ומעוטן בארץ ישראל: